Medical Marijuana Evaluations

התחלות חדשות, פחדים ישנים

התחלות חדשות, פחדים ישנים

 מאת: צחי

השבוע שנת הלימודים האקדמית יוצאת לדרך, ושוב נתקפתי במחשבות על עצמי. כיאה לאדם לא החלטי בהרבה מקרים (בכל זאת מזל מאזניים), אני אוהב התחלות חדשות אך גם שונא אותן. אני אוהב אותן כי זאת הזדמנות להכיר אנשים חדשים, להראות את היכולות שלי כלפי אנשים שלא מכירים אותי, זו הזדמנות לכתוב פרק חדש על דף לבן בחיים. אני שונא אותן כי קשה לי להשתלב.

יש אנשים שזה בא להם בקלות, לא משנה להיכן רגליהם ייקחו אותם, יהיה להם קל להשתלב והם יהיו מוקד העניינים בחברה. יש אנשים שזה בא להם פחות בקלות, הם לא מרכז העניינים אך הם גם לא לבד, יש להם שניים-שלושה חברים לבלות איתם. ויש אנשים שזה לא בא להם בקלות, בכלל לא.

אני נמנה מהסוג האחרון. מאז שהייתי ילד היה לי קושי להשתלב במסגרות חדשות, קושי שמלווה אותי עד היום. את השנה הקודמת העברתי את רוב הזמן לבד. בהפסקות הקצרות שבין השיעורים הייתי בוהה במסך הפלאפון בתקווה שאולי מישהו יפנה אליי, כי לא היה לי את האומץ לעשות זאת. הייתה לי תקווה קטנה שבאקדמיה המצב ישתנה ואולי אפילו אכיר מישהי, אך שוב, זה לא קרה.

אני יודע להתמודד עם מצבים כאלו, רוב חיי הייתי לבד, אך המצב הזה שבר אותי. במשך כל הסמסטר קמתי בלי חשק, הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית. המצב הנפשי הרעוע באותה תקופה השפיע ישירות על הציונים שלי, דבר שלא קרה לי קודם לכן. המצב רק הלך והתדרדר, אך לפחות קיבלתי הזדמנות נוספת לשפר את הציונים ולחזור לדרך הנכונה, לפחות בפן הלימודי.

אך ניצבת בפניי דילמה – יש לי שתי חזיתות להתמודד איתן: החברתית והלימודית. אני יודע שעל הנייר הלימודים יותר חשובים ושלא אקבל הזדמנות נוספת אם אכשל שוב, אך מצד שני, מה יהיה המצב החברתי הפעם? האם שוב פעם אבלה את כל הסמסטר לבד? אני באמת לא יודע מה לענות על זה. מניסיון העבר, תחושת הבטן שלי אומרת שהמצב לא ישתנה, אך אני בא מחושל ומלוטש הרבה יותר, והפעם, אם המצב יחזור על עצמו, אני אדע לעשות הפרדה בין שני הדברים, ולא אתן לפן החברתי להרוס לי את העתיד המקצועי שלי.