Medical Marijuana Evaluations

מאחורי חומת הזכוכית

מאחורי חומת הזכוכית – על מתבגרים בעלי חרדה חברתית עפ"י גישת הטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי (CBT)

רונית הררי יועצת חינוכית, MA

מטפלת התנהגותית- קוגנטיבית, CBT

אין מורה שאינו מכיר אותם- התלמידים השקטים, הנעלמים מהעין, הנחבאים אל הכלים אשר אינם נשמעים בכיתה. זו שכאשר פונים אליה מסמיקה, משפילה עיניים בבהלה ועונה כ"כ בשקט כאילו אינה נשמעת או אותו תלמיד אשר יודע את התשובה לשאלה אך לעולם (לעולם!) לא ירים את האצבע בכדי לענות בנוכחות תלמידים אחרים.

במאמר זה אבקש להציג את הפרעת חרדה חברתית (ח"ח) כפי שהיא באה לידי ביטוי בקרב בני נוער, תלמידים במסגרות חינוך נורמטיביות, במציאות החיים העכשוית שלנו. בנוסף, אסקור מספר כלים  והתייחסות מתאימה של המורה כלפי תלמידים אלו, לצד התמודדות בני הנוער עצמם עם מצב זה, הן בכתה והן בטיפול פרטני.

כמורים אנו מתמודדים במהלך שיעור עם מגוון תופעות שהינן פועל יוצא של כיתות הטרוגניות  המאכלסות תלמידים שונים בעלי מגוון התנהגויות.  באופן טבעי אנו נוטים להגיב כלפי אלו אשר מפריעים למהלך השיעור או מונעים מהמורה ללמד כמו, למשל, תלמידים בעלי הפרעות קשב, ריכוז ואימפולסיביות ADHD)  ) או תלמידים בעלי הפרעת התנהגות ומשמעת. בכך, למעשה, אנו מחזקים התנהגות לא רצויה בעצם מתן המענה וההתייחסות להתנהגות זו.

לעומת זאת, אלו אשר אינם נשמעים, אינם זוכים להתייחסות  הם אלו אשר מקבלים את המענה הרצוי מבחינתם – הרצון שלהם להיבלע ולהיעלם. בכך, למעשה, אנו מחזקים את הבעיה ומשמרים אותה והנער או הנערה בעלי החרדה החברתית נכנסים למעגל חרדה המקבע עצמו ומנציח אותו.

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית מוגדרת ע"י ה DSM– כפחד מוגזם וקיצוני מסיטואציה חברתית בה האדם נדרש להיחשף בפני אנשים שאינו מכיר. האדם פוחד שיתנהג בצורה מביכה או משפילה לעיני האחרים.  החשיפה למצב החברתי המפחיד מעורר כמעט תמיד תגובת חרדה, עד כדי התקף פניקה. אצל ילדים החרדה יכולה להתבטא בבכי, שיתוק או הימנעות ממצבים חברתיים לא מוכרים.

הימנעות מהווה קרטריון נוסף לח"ח  – ההימנעות מהמצב החברתי המפחיד, או גישה אליו מתוך מצוקה וחרדה. ההימנעות מהמצב החברתי הפובי או הציפייה החרדה לקראתו מפריעות באופן משמעותי לתפקוד היומיומי, החברתי, התעסוקתי או הלימודי וגורמת למצוקה עזה כתוצאה מהפוביה.

בנוסף להמנעות, האדם מפתח "התנהגויות בטחון" שיסיעו לו לעבור בשלום את יומו אך בכך תורמות גם אלו לשמירת המצב החרדתי הקיים. דוגמאות להתנהגות בטחון הן למשל השפלת עיניים, כתיבת סמס או מייל ולא פנייה ישירה, ישיבה בסוף הכיתה ועוד.

סימן ההיכר של ההפרעה הוא הפחד מהערכה שלילית של החברה כלפי האדם. למעשה האדם תופס כך את עצמו אך מייחס זאת לזולתו או לחברה. מעבר לכך, האדם מכיר בחריגות של הפחד שלו אך הוא אינו יכול לשלוט בו. בסופו של דבר הוא מפתח דפוס התנהגות ספציפי – הימנעות מוחלטת מכל סיטואציה חברתית המפחידה אותו.

החרדה החברתית יכולה לבוא גם בתגובה למצבים חברתיים ספציפיים כמו פחד קהל – הפחד לדבר מול אנשים : להצביע בכתה, להציג מצגת מול הכתה, להקריא בקול, לשאול שאלות או לענות תשובה: פחד לאכול בנוכחות אנשים אחרים: פחד מבעלי סמכות (מורים למשל): פחד לצאת לטיולים שנתיים: פחד להכנס לכתה באיחור: פחד להשתתף  במסיבה ועוד. הספרות המקצועית מציינת שכ-7% מהאוכלוסיה סובלים מח"ח.

אך נחזור שוב למרחב הכיתתי – התלמידים השקטים הללו, שאינם נשמעים בכתה יתכן והם אלו הסובלים בשקט ממצוקה זו של חרדה חברתית. הסבר קוגנטיבי לחרדה חברתית יטען כי לאדם כזה יש סכמת סכנה דרכה הוא רואה ומפרש את העולם. תלמיד כזה יצפה מראש שהאנשים בסביבתו – מורים ותלמידים אחרים – יעריכו אותו באופן שלילי או בכלל ידחו אותו. ברגע שתלמיד מגיע עם ציפיה כזו הדריכות שלו לחיפוש הסימנים שיאשרו זאת עולה וכל הקשב מופנה למעשה לאימות התאוריה שלו. כך, גם מצבים נייטרלים, פשוטים יתפסו על ידו כדחיה, כביקורת או כתגובה שלילית כלפיו.

כתוצאה מכך, בתוך האינטראקציה עצמה, התלמיד אינו פנוי או קשוב לקשר המתקיים אלא בוחן כל הזמן את עצמו, ממקום של פגיעות ונחיתות. לכן, הוא יראה כלפי חוץ כלא מרוכז, מהסס ומסורבל. בסופו של דבר נוצר מעגל חרדה המחזק את עצמו שכן הציפיות עימם הגיע התלמיד לסיטואציה התממשו מבחינתו.

מעבר לכך, מעצם המודעות שלו למצב והרצון האמיתי להשתחרר מהחרדה שכ"כ מצמצמת את חייו, התלמיד חווה מצוקה וסבל עזים. הויתור שלו על ההתעמתות עם החרדה הופכת לזה הניצב מולו (הורה, מורה) למובנת אולם הבנה זו כאמור גורמת להיפך – לשימור החרדה והנצחתה.

יש לזכור גם שבגיל ההתבגרות עולה חשיבותה של קבוצת השווים ומשכך ההשוואה המתמדת של הנער למול חבריו מעצימה את החרדה החברתית.

אז מה מקום המורים והצוות החינוכי בהתיחסות למתבגרים הסובלים מח"ח?

ראשית, ההבנה למצב זה ולעובדה שמענה מותאם הוא זה המעמת את התלמיד עם החרדה שלו. חוסר התייחסות לנער בעל ח"ח משמרת את הבעיה אצל התלמיד כך שעלינו כמורים לפנות אל אותם תלמידים שקטים אך במינון ראוי, בעדינות וברגישות. למשל, לא לוותר לתלמיד שאינו מעונין להקריא תשובה אלא להבין את מקומו ומצבו ולאפשר לו להקריא ולו משפט.

ניתן לעשות זאת גם באמצעות שיחה אישית שיכולה מצד אחד לתרום למורה מבחינת הבנתו את התלמיד ומאידך יכולה לסייע לתלמיד בכך שהוא יודע שהמורה מכיר בקשייו אך נמצא לצידו בתהליך הלמידה.

לחזק כל התייחסות כלפי תלמידים אלו – התלמיד העז והצביע? – נהדר, לשבח ולעודד. התלמיד ענה על שאלה גם אם התשובה אינה נכונה – להתייחס לזה ממקום חיובי, לחזק על עצם הנסיון לתת מענה נכון.

במטלות הדורשות ביצוע קבוצתי אפשר לסייע בחלוקה לקבוצות. תלמיד בעל ח"ח ימנע ויחשוש להצטרף לקבוצת תלמידים על כן גיבוי הולם מהמורה יאפשר לו להיות חלק מהקבוצה ולהרגיש שייך ותורם.

בימים אלו מערכת החינוך מכריזה על "למידה משמעותית", רעיון זה  יכול להוות כר פורה להצלחה עבור בני נוער שכאלו. הערכת התלמיד אינה מתבססת על ציוניו במבחנים בלבד אלא מאפשרת לו לבוא לידי ביטוי בדרכים שיש בכוחותיו ובחוזקותיו – הבעה באומנות, ביצירה וכיוצ"ב.

מעבר לכך, עקרון נוסף ש"למידה משמעותית" מבקשת לקדם הוא עקרון של הצגת תוצר, פרזנטציה.  עצם ההתנסות של תלמיד חרד בכלי זה, התנסות שתחזור על עצמה מס' פעמים, תסייע לו בהתמודדות עם החרדה ותלמד אותו את המיומנות הנרכשת לשם הצגת תוצר. מיומנויות בכלל ומיומנויות חברתיות בפרט הן חשובות ביותר עבור תלמיד בעל ח"ח וככל שיתנסה בהן כך יפתח "שריר" זה ויתעמת מול החרדה שלו עד כדי היכולת שלו לווסתה ולצמצמה.

כמורים ומבוגרים משמעותיים יש לנו תפקיד עצום וחשוב בתהליך הלמידה וההתבגרות של בני הנוער ומתוקף כך חשוב שנתייחס אליהם על כל השונות הקיימת ביניהם ונאפשר ביטוי, הבנה והצלחה בניפוץ חומת הזכוכית המקיפה אותם.

יחד עם זאת, חשוב להבין כי ישנם מקרים של חרדה חברתית שלא יפתרו רק באמצעות הבנת המורה או גישתו המכילה כלפי התלמיד. אלו הם מקרים שיש חשיבות ונחיצות באיתורם של התלמידים הללו והפנייתם לטיפול פרטני וזאת במיוחד על רקע הצורך בהוצאתם ממעגל החרדה והסבל העז אותו הם חווים.

טיפול CBT  – טיפול התנהגותית קוגנטיבי – נמצא כיעיל ביותר עבור בני נוער ואנשים הסובלים מחרדה חברתית. טיפול זה משלב עבודה קוגנטיבית לצד עבודה התנהגותית ומטרתו צמצום החרדה והקניית כלים לנער להתמודדות מיטבית עם החרדה החברתית.

החלק הקוגנטיבי בטיפול CBT מתייחס לזיהוי מחשבות מכשילות ושליליות ודפוסי חשיבה קיצוניים המובילים את הנער לתפיסה קטסטרופלית ולמעגל חרדה שהוא מתקשה לפרוץ. זיהוי המחשבות המכשילות, הכרתם של עיוותי החשיבה הם חלק מהתהליך הקוגנטיבי ובהמשכם נעשת הבניה קוגנטיבית-כלומר החלפת המחשבות המכשילות במחשבות מקדמות ורציונליות ובדיבור פנימי בונה וחיובי.

בחלק ההתנהגותי של טיפול CBT נעשית עבודה מעשית בחשיפת המטופל לסיטואציות החברתיות המעוררות  בו חרדה. חשיפה הדרגתית זו נעשית לאחר שהנער למד עקרונות של הרפייה והרגעה עצמית. טכניקות אלו מאפשרות למטופל להתמודד עם מצבי החרדה ולנהל את הסיטואציה בכוחותיו.

חלק רב בטיפול מוקדש למשימות ("שיעורי בית") הניתנות למטופל מפגישה לפגישה החל מניטור אישי ומעקב אחר ההתנהגות החרדתית, דרך ניתוח מחשבות ועד ביצוע משימות של חשיפה הדרגתית.

עם סיום הטיפול חלק ניכר מהמטופלים מדווחים על שיפור ניכר במצבם ובעיקר ביכולתם להתמודד עם המצב תוך ויתור על ההימנעות שהייתה עד היום הכלי המרכזי בהתמודדות שלהם או התנהגויות הביטחון.

לאור העובדה שמתבגרים בעלי חרדה חברתית חווים חויה קשה של סבל ולאור כך שחויה זו הינה בת פתרון, חשוב לאתר את אותם בני נוער הסובלים מכך ולהפנותם לטיפול מקצועי אשר יאפשר להם לנפץ את חומת הזכוכית המקיפה אותם ולאפשר להם חיים משוחררים מסבל.