Medical Marijuana Evaluations

מאמר מתורגם: עצות להורים לילדים רגישים ביותר

עצות להורים לילדים רגישים ביותר מאת: דייזי גומין (תרגום: שלי לוי)

 

"ילדים אינם חווים את הכוונות שלנו, טהורות ככל שיהיו. הם חווים את מה שאנחנו מראים להם בנימת דברינו ובהתנהגותנו." -גורדון נויפלד

 הורים יקרים לילדים רגישים במיוחד,

אין שום דבר שהוא לא בסדר בילדים שלכם. גם אתם וגם ילדיכם צריכים לדעת זאת, ולדעת היטב. למטה אמנה שישה דברים שאני חושבת שילדים רגישים מאוד זקוקים להם יותר מכול:

אהבו אותנו כפי שאנחנו   אנחנו באמת מרגישים דברים בעוצמה גדולה יותר יותר מרוב האנשים. רגישות יתר היא תכונה ביולוגית, לא בחירה. אל תניחו שאנחנו בדיוק כמוכם, ושמה שעובד עבורכם יעבוד גם עבורנו. אין לנו שליטה על עומק הרגישות שלנו. איננו יכולים להחליט מתי להפסיק להרגיש או איזה תחושות לא להרגיש, אפילו כאשר נדמה שאנחנו שולטים בהן. כשאנחנו מנסים להדחיק את מה שהופך אותנו למה שאנחנו, אנחנו מסתכנים לאבד את המתנות שבאות יחד עם הלך הרוח הזה שלנו. רגישים מאוד לא אומר רגישים מדי. ובכלל, כמה זה יותר מדי ואיזו מידה נחשבת נורמלית? אנחנו יודעים שאתם רוצים שנהיה מאושרים. אבל לנסות למנוע מאיתנו להרגיש רע זה רק פתרון זמני. לאן אמורים ללכת כל הרגשות האלה? אם מלעיטים אותנו במסרים שיש דרכים אחרות קלות יותר לחיות, אנו נאמין לכם ונרגיש כאילו משהו דורש תיקון. עזרו לנו לקבל את "העור הדק" שלנו בזרועות פתוחות ולהכיר בכך שאין בזה שום דבר רע.

הקשיבו לאינטואיציה שלכם ולא ל"מומחים" מומחים יכולים להגיד לכם שאנו זקוקים לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, או שאנחנו בעלי אישיות דו קוטבית, או עם הפרעות קשב וריכוז, או זקוקים לתרופה, או העלאת מינון של תרופה. לעתים קרובות מאבחנים אותנו באופן שגוי. קחו בחשבון שהמומחים עשויים לשגות, ושאין שום דבר שצריך לרפא. מומחים הוכשרו לאבחן מצבים נפשיים. הם מנסים לקטלג ולשים תווית. המומחים שאנו מסתמכים עליהם בפירוש הסימפטומים שלנו, אינם יכולים להבין מי אנחנו במהלך התייעצות של שעה. הביטו בנו בחמלה, ועזרו לנו לראות את מה שאתם רואים.

למדו אותנו גבולות אנחנו דואגים לאחרים מטבענו. אנו נוטים להקשיב לרגשות של אחרים תוך התעלמות מאלה של עצמנו. אנחנו עלולים לנסות לתת יותר ממה שיש לנו. אנחנו צריכים לשמוע שזה בסדר לשים את עצמנו לפני אחרים, ושהצבת גבולות אינה הופכת אותנו לאנוכיים.

בית ספר ופעילות קבוצתית אם אנחנו אומרים לכם שאיננו רוצים ללכת לבית הספר או לפעילות קבוצתית כלשהי, נסו לגלות מדוע. הניחו שיש מתחת לפני השטח יותר מכפי שאנחנו אומרים לכם. בית ספר הוא רועש. ילדים יכולים להיות מרושעים. הם יכולים לבגוד, לרכל, ולהחרים. בית ספר יכול לגרות את החושים בצורה מוגזמת. אנחנו מושפעים עמוקות מהסביבה שלנו וחיים בתרבות שיכולה להיות אגרסיבית ביותר. ילדים רגישים מאוד חשים את חוסר הצדק ואת הרוע סביבם. היו בטוחים שאנחנו כנראה חווים משהו מכאיב דיו כדי לבקש רשות להישאר בבית. קחו בחשבון שאנחנו יכולים להיות כמו ציפור הקנרית במכרה הפחם (הקנרית שימשה כורי פחם על מנת להתריע על נוכחות גזים רעילים במכרות. אם הקנרית הייתה מגלה סימני מצוקה זו הייתה אינדיקציה לקיומם של גזים רעילים – ויקיפדיה).

פשוט הקשיבו לפעמים אנחנו לא זקוקים לעצות, ואנחנו לא צריכים לשמוע למה עלינו להרגיש אחרת מכפי שאנחנו מרגישים. לפעמים, אנחנו פשוט צריכים שתקשיבו לנו.

הישארו קרובים אלינו. אתם כוכב הצפון שלנו.