חרדה חברתית

הפרעת חרדה חברתית, או- Social Anxiety Disorder מוגדרת כפחד לא רציונלי ומתמשך ממצבים חברתיים – כלומר יש אי התאמה בין היכולות והאיכויות של האדם אל מול תחושת המסוגלות שלו בחברה, והחשש שלו מהתמודדות עם סיטואציות חברתיות, אפילו היומיומיות שבהן.
לעתים נפגוש גם במושג פוביה חברתית – Social-Phobia – המלמד גם הוא כי מדובר בפחד מופרז ולא מידתי, הנעוץ בדפוסי חשיבה ובתפיסות סובייקטיביות. 

לפי מדדי ה- DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), חרדה חברתית היא ההפרעה הנפוצה ביותר מבין הפרעות החרדה ואחת מההפרעות השכיחות ביותר בעולם. התחושה כי החברה שופטת אותך והחשש מלהיות מושא ללעג והשפלה משותף לרבים מאד.

חשוב לדעת כי למרות הסבל הרב שגורמת החרדה, וולמרות ההשפעה שלה על אספקטים שונים ורבים בחיי המתמודדים עמה, רק כחצי מהבוגרים המתמודדים עם חרדה חברתית מחפשים טיפול לכך , ולרוב יעשו זאת רק לאחר 15 או 20 שנה של חיים עם הקושי והסימפטומים (Grant et al. 2005).

החדשות הטובות הן שהחרדה היא לחלוטין ברת טיפול, ואפילו קצר טווח וחווייתי, שיכול להיות ממש בגדר משנה חיים. הקבוצות החברתיות-רגשיות שלנו ברקפת נולדו מתוך ההבנה כי כדי להתמודד עם אתגרים וקשיים חברתיים ולחזק את החוסן והביטחון החברתי – יש לפעול ביחד. בקבוצות.

סימניה ואותותיה הראשונים של חרדה חברתית מתחילים בילדות ונהיים נוכחים יותר ויותר לקראת גיל ההתבגרות. עם זאת, החרדה אינה נוטה לחלוף מעצמה, להיפך, ואנשים שלא טיפלו בחרדה בגיל צעיר – ימשיכו להתמודד עם השלכותיה גם בגיל בוגר.