חרדה חברתית

הפרעת חרדה חברתית, או- Social Anxiety Disorder מוגדרת כפחד לא רציונלי ומתמשך ממצבים חברתיים – כלומר יש אי התאמה בין היכולות והאיכויות של האדם אל מול תחושת המסוגלות שלו בחברה, והחשש שלו מהתמודדות עם סיטואציות חברתיות, אפילו היומיומיות שבהן.
לעתים נפגוש גם במושג פוביה חברתית – Social-Phobia – המלמד גם הוא כי מדובר בפחד מופרז ולא מידתי, הנעוץ בדפוסי חשיבה ובתפיסות סובייקטיביות. 

לפי מדדי ה- DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), חרדה חברתית היא ההפרעה הנפוצה ביותר מבין הפרעות החרדה ואחת מההפרעות השכיחות ביותר בעולם. התחושה כי החברה שופטת אותך והחשש מלהיות מושא ללעג והשפלה משותף לרבים מאד.

החדשות הטובות הן שהחרדה היא לחלוטין ברת טיפול, ואפילו קצר טווח וחווייתי, שיכול להיות ממש בגדר משנה חיים. הקבוצות החברתיות-רגשיות שלנו ברקפת נולדו מתוך ההבנה כי כדי להתמודד עם אתגרים וקשיים חברתיים ולחזק את החוסן והביטחון החברתי – יש לפעול ביחד. בקבוצות.

 

סימניה ואותותיה הראשונים של חרדה חברתית מתחילים בילדות ונהיים נוכחים יותר ויותר לקראת גיל ההתבגרות. עם זאת, החרדה אינה נוטה לחלוף מעצמה, להיפך, ואנשים שלא טיפלו בחרדה בגיל צעיר – ימשיכו להתמודד עם השלכותיה גם בגיל בוגר.

כתוצאה מהחשש מלקיחת חלק בסיטואציות חברתיות, החרדה החברתית משפיעה על תחומים רבים בחיים, מייצרת דפוס של הימנעות ומקשה מאד על השגרה וההשתלבות במעגלי החיים. 

היא עלולה לפגוע בהישגים הלימודיים והתעסוקתיים, בהתפתחות אישית ומקצועית, בגיוס לצבא, ביצירת קשרי חברות וזוגיות, בהתנהלות יומיומית שוטפת ועוד.

בהיעדר טיפול והכלה עלולה להתפתח הימנעות גורפת ממצבים חברתיים ובעקבותיה בדידות גוברת, לעתים עד כדי דכאון, שימוש בחומרים ממכרים ואובדנות.

חרדה חברתית - עמותת רקפת

החרדה החברתית באה לידי ביטוי במגוון סיטואציות חברתיות, למשל:

אבחון של חרדה חברתית

במידה וישנה הפרעה ופגיעה באיכות החיים – בין אם כילד, מתבגר או בוגר – כמובן שמומלץ וכדאי לזהות אותה, כדי לאפשר התמודדות ושיפור. 
ההמלצה היא לאבחן בשלב מוקדם ככל האפשר (לרוב בגילאי 10-11) והיא נובעת מתוך ההנחה שנחסוך לאותם ילדים הימנעות ארוכת שנים וצבירה של החמצות ומשקעים. ככל שנקדים לאבחן ולטפל נוכל לתרום לבנייה של דימוי עצמי נכון בזמן. עם זאת, אף פעם לא מאוחר מדי לאבחן חרדה חברתית ולעשות שינוי. 

כמו יתר החרדות – מורשים לאבחן חרדה פסיכיאטרים ופסיכולוגים קליניים. מומלץ לפנות לאיש מקצוע (פסיכיאטר / פסיכולוג קליני) המתמחה בחרדות, וספציפית בחרדה חברתית. הם יידעו לזהות מהר מאד את הסימנים, ויוכלו גם לבחון האם קיימות הפרעות נוספות או מצב דכאוני הדורשים התייחסות וטיפול. מדובר בפגישת איבחון בודדת ואין צורך לחשוש ממנה, להיפך – היא עשויה לשנות חיים. אם מדובר בילדים מתחת לגיל 18 הוריהם צריכים להיות חלק מהתהליך ואם מדובר בילדים צעירים ממש אז ההורים ממש משתתפים באבחון ונותנים את תיאור היום יום של הילדים.

במאמר: חרדה חברתית או "סתם ביישנות" – איך מאבחנים? שנמצא אצלנו בדף המאמרים, עונה דר' צופי מרום, פסיכולוגית קלינית ומדריכה, ויועצת לעמותה, על מגוון רחב של שאלות בנוגע לאבחון של חרדה חברתית. מוזמנים להמשיך לקרוא שם.

חרדה חברתית - עמותת רקפת

ההימנעות אינה נובעת מחוסר רצון לנכוח באירוע אלא מהפחד המתעורר לקראתו.
"מצד אחד - רצון להשתתף באינטראקציות חברתיות, אך באותו זמן - רצון להימנע מהמצב החברתי מעורר החרדה"

(מתוך "חרדה חברתית ופוביה במתבגרים" , ספר הסוקר מאות מחקרים על חרדה חברתית, Ranta et at, 2015)

עמותת רקפת פועלת משנת 2013 במטרה לשנות את המציאות הקשה של המתמודדים עם חרדה חברתית – ילדים, נוער ובוגרים – ושל כולנו כחברה.

מגוון התכניות והמענים של העמותה (בפריסה ארצית):

* קבוצות "מים שקטים" לחרדה חברתית אצל בוגרים מופעלות מאז מרץ 2020 כחלק מקבוצות הבוגרים שלנו, בעמותת רקפת.

מתלבטים? מוזמנים ליצור קשר ונשמח לסייע:  
מתלבטים? מוזמנים ליצור קשר ונשמח לסייע:

היא הרגישה שמישהו מבין בדיוק ויודע מה היא עוברת. בינתיים יצרה קשרים מחודשים וגם חדשים. ועכשיו -היא יוזמת ונהנית מחברה במינון שמתאים לה. לא ראיתי שינוי כ"כ גדול וכ"כ מהיר בחיי! תודה!

אמא למשתתפת בקבוצת רקפת תיכון

הקבוצה הזו היא פלטפורמה נהדרת ואין לי אלא להצר על כך שלא ידעתי על אפשרות כזו בשלבים הרבה יותר בסיסיים בחיים. זה לוקח זמן כמובן, אבל כל שינוי והתפתחות הם משמעותיים.

משתתף בקבוצת רקפת בוגרים שסיים תהליך ויצא לדרך חדשה