חרדה חברתית
הפרעת חרדה חברתית, או- Social Anxiety Disorder מוגדרת כפחד לא רציונלי ומתמשך ממצבים חברתיים – כלומר יש אי התאמה בין היכולות והאיכויות של האדם אל מול תחושת המסוגלות שלו בחברה, והחשש שלו מהתמודדות עם סיטואציות חברתיות, אפילו היומיומיות שבהן.
לעתים נפגוש גם במושג פוביה חברתית – Social-Phobia – המלמד גם הוא כי מדובר בפחד מופרז ולא מידתי, הנעוץ בדפוסי חשיבה ובתפיסות סובייקטיביות.
לפי מדדי ה- DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), חרדה חברתית היא ההפרעה הנפוצה ביותר מבין הפרעות החרדה ואחת מההפרעות השכיחות ביותר בעולם. התחושה כי החברה שופטת אותך והחשש מלהיות מושא ללעג והשפלה משותף לרבים מאד.
חשוב לדעת כי למרות הסבל הרב שגורמת החרדה, וולמרות ההשפעה שלה על אספקטים שונים ורבים בחיי המתמודדים עמה, רק כחצי מהבוגרים המתמודדים עם חרדה חברתית מחפשים טיפול לכך , ולרוב יעשו זאת רק לאחר 15 או 20 שנה של חיים עם הקושי והסימפטומים (Grant et al. 2005).
החדשות הטובות הן שהחרדה היא לחלוטין ברת טיפול, ואפילו קצר טווח וחווייתי, שיכול להיות ממש בגדר משנה חיים. הקבוצות החברתיות-רגשיות שלנו ברקפת נולדו מתוך ההבנה כי כדי להתמודד עם אתגרים וקשיים חברתיים ולחזק את החוסן והביטחון החברתי – יש לפעול ביחד. בקבוצות.
סימניה ואותותיה הראשונים של חרדה חברתית מתחילים בילדות ונהיים נוכחים יותר ויותר לקראת גיל ההתבגרות. עם זאת, החרדה אינה נוטה לחלוף מעצמה, להיפך, ואנשים שלא טיפלו בחרדה בגיל צעיר – ימשיכו להתמודד עם השלכותיה גם בגיל בוגר.
כתוצאה מהחשש מלקיחת חלק בסיטואציות חברתיות, החרדה החברתית משפיעה על תחומים רבים בחיים, מייצרת דפוס של הימנעות ומקשה מאד על השגרה וההשתלבות במעגלי החיים.
היא עלולה לפגוע בהישגים הלימודיים והתעסוקתיים, בהתפתחות אישית ומקצועית, בגיוס לצבא, ביצירת קשרי חברות וזוגיות, בהתנהלות יומיומית שוטפת ועוד.
בהיעדר טיפול והכלה עלולה להתפתח הימנעות גורפת ממצבים חברתיים ובעקבותיה בדידות גוברת, לעתים עד כדי דכאון, שימוש בחומרים ממכרים ואובדנות.
אנשים רגישים מאד, אשר חווים סיטואציות חברתיות בעצימות רגשית גבוהה, ומגיבים בהתאם, מתמודדים פעמים רבות עם חרדה חברתית. הם מודעים יותר לפרטים, מעבדים מידע חושי בצורה מעמיקה ויסודית יותר, ולרוב – בעין ביקורתית ושיפוטית כלפי עצמם. לכן, יטו יותר להילחץ, להתכנס, להימנע, ומצבים פשוטים ויומיומיים עלולים לגרום להם לסטרס ומצוקה, יותר מאשר לאנשים אחרים.
החרדה החברתית באה לידי ביטוי במגוון סיטואציות חברתיות, למשל:
- חשש והימנעות מהצבעה בכיתה, ממענה לשאלה שנשאלת
- בחירה שלא להשתתף במפגשים ואירועים חברתיים או השתתפות - המלווה בתחושת סבל אמיתי
- חשש והימנעות משיחה עם זרים (מוכר, נהג, עובר אורח ברחוב)
- חרדה עד כדי ביטוי פיסי (הזעת יתר, רעד, הסמקה, כאב בטן) כשעולה צורך בדיבור מול קהל, הצגה עצמית, היכרות במקום חדש
- חשש מלעג ושיפוט - הימנעות מאכילה ושתיה בפומבי, הימנעות מצחוק והתבדחות
- פרשנות שלילית תמידית של תגובות מהזולת, אי הבנה, היעלבות, תחושת השפלה
- נוטים לקחת ללב ומתמודדים עם רגישות גבוהה לביקורת, שהם תופסים כשיפוטיות
- תחושת דחייה תמידית ולרוב לא תואמת מציאות (שומע את ה"לא" גם כשלא נאמר)
- ויתור על התקדמות והתפתחות אישית, דימוי עצמי נמוך וחשש מכישלון
- פאניקה, שיתוק, קפאון, אילמות בסיטואציות רבות משתתפים / משתתפים לא מוכרים
אבחון של חרדה חברתית
במידה וישנה הפרעה ופגיעה באיכות החיים – בין אם כילד, מתבגר או בוגר – כמובן שמומלץ וכדאי לזהות אותה, כדי לאפשר התמודדות ושיפור.
ההמלצה היא לאבחן בשלב מוקדם ככל האפשר (לרוב בגילאי 10-11) והיא נובעת מתוך ההנחה שנחסוך לאותם ילדים הימנעות ארוכת שנים וצבירה של החמצות ומשקעים. ככל שנקדים לאבחן ולטפל נוכל לתרום לבנייה של דימוי עצמי נכון בזמן. עם זאת, אף פעם לא מאוחר מדי לאבחן חרדה חברתית ולעשות שינוי. אנשים רגישים מאוד מאובחנים לא פעם עם חרדה חברתית, אולם לא בהכרח.
כמו יתר החרדות – מורשים לאבחן חרדה פסיכיאטרים ופסיכולוגים קליניים. מומלץ לפנות לאיש מקצוע (פסיכיאטר / פסיכולוג קליני) המתמחה בחרדות, וספציפית בחרדה חברתית. הם יידעו לזהות מהר מאד את הסימנים, ויוכלו גם לבחון האם קיימות הפרעות נוספות או מצב דכאוני הדורשים התייחסות וטיפול. מדובר בפגישת איבחון בודדת ואין צורך לחשוש ממנה, להיפך – היא עשויה לשנות חיים. אם מדובר בילדים מתחת לגיל 18 הוריהם צריכים להיות חלק מהתהליך ואם מדובר בילדים צעירים ממש אז ההורים ממש משתתפים באבחון ונותנים את תיאור היום יום של הילדים.
במאמר: חרדה חברתית או “סתם ביישנות” – איך מאבחנים? שנמצא אצלנו בדף המאמרים, עונה פרופ’ צופי מרום, פסיכולוגית קלינית ומדריכה, ויועצת לעמותה, על מגוון רחב של שאלות בנוגע לאבחון של חרדה חברתית. מוזמנים להמשיך לקרוא שם.
ההימנעות אינה נובעת מחוסר רצון לנכוח באירוע אלא מהפחד המתעורר לקראתו.
"מצד אחד - רצון להשתתף באינטראקציות חברתיות, אך באותו זמן - רצון להימנע מהמצב החברתי מעורר החרדה"(מתוך "חרדה חברתית ופוביה במתבגרים" , ספר הסוקר מאות מחקרים על חרדה חברתית, Ranta et at, 2015)
שאלון לאבחון עצמי של חרדה חברתית:
השאלון הוא כלי הערכה לחרדה חברתית אצל בני נוער וילדים ו- אצל צעירים ובוגרים (שני שאלונים נפרדים), באמצעותו ניתן לכמת ולמדוד את רמת החרדה ממצבים חברתיים – בדיוק בכדי לדעת האם מדובר ברמת חרדה סבירה וטבעית, או האם מדובר במצב המעיד על בעיה הדורשת התערבות.
בעזרת השאלון נוכל לקבל מושג ראשוני, אם מדובר בחרדה חברתית או שלא, אולם חשוב לציין כי מדובר בכלי לאבחון ראשוני ועצמי בלבד – אבחון מלא רשאים לבצע אנשי מקצוע מוסמכים כמו פסיכולוג או פסיכיאטר.
שאלון מותאם לנוער (12-18):
שאלון לבוגרים (18+):
עמותת רקפת פועלת משנת 2013 במטרה לשנות את המציאות הקשה של המתמודדים עם קשיים חברתיים, חרדה חברתית, הימנעות ובדידות - ילדים, נוער, צעירים ובוגרים - ושל כולנו כחברה. תחומי הפעילות בהן פועלת העמותה:
מגוון התכניות והמענים של העמותה (בפריסה ארצית):
-
קבוצות חברתיות-רגשיות לילדים ונוער, בהנחייה אינטגרטיבית (8-18)
למידה ותרגול אינטראקציות חברתיות ויצירת קשרים בזירה אימונית מוגנת -
קבוצות חרדה חברתית וקבוצות להתפתחות ופתיחות חברתית - לבוגרים (18+)
חיזוק המיומנויות והמסוגלות החברתית תוך שילוב כלים אימוניים במרחב מוגן -
קבוצות תוכן ייעודיות, קורסים וסדנאות
לפיתוח חוסן אישי רגשי וחברתי באוכלוסיות ממוקדות ולצרכים ספציפיים; -
מגוון תכניות פסיכו-חינוכיות לבתי הספר
למופנמים עצמם, לכלל התלמידים ולצוות (מומלץ להכלה והשתלבות & SEL) -
הרצאות וסדנאות למעגלים התומכים
הורים, מנחים, מטפלים, צוותי חינוך וייעוץ, מדריכי מוגנות ונוער, קב"סים ועוד -
שיתופי פעולה וחיבורים רב מגזריים, רשויות ואירגונים
להיכרות עם התופעה, להטמעה של השיח ולמתן מענים רלוונטיים ומקדמים -
מרכז הכשרות
תוכניות לימודים מקצועיים, קורסים, סדנאות והרצאות למגוון קהלים
קורס הכשרת מנחי קבוצות במודל רקפת
התמחות בחרדה חברתית ובדפוסים הימנעותיים
תכנית חד-שנתית ייחודית וחדשנית המשלבת לימודים תיאורטיים והתנסות מעשית בהנחיית קבוצות.
הזדמנות לרכוש ידע והכשרה מן המומחים בתחום, ולבנות את עצמכם מקצועית עם אפשרות להשתלב כמנחים בתכניות רקפת השונות.
(ההצטרפות כמנחים תבחן בסיום שנת הלימודים ומותנית בתנאי סף).
-
הנחיית קבוצות -
רקע תיאורטי והתנסות מעשית בהנחייה, דינמיקה קבוצתית ומודלים לעבודה קבוצתית. -
חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט -
התייחסות לחרדה אצל ילדים ונוער ואצל בוגרים, ותפקיד המעגלים התומכים. -
הנחייה במודל רקפת להתמודדות עם חרדה חברתית -
עקרונות הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי ושילוב עם כלים מעולמות הפסיכודרמה, התאטרון ועוד.
בסיום התכנית בהתאם לעמידה בתנאי הקורס ועפ”י החלטת הצוות, הסטודנט יוסמך ויקבל תעודת סיום:
“מנחה קבוצות במודל רקפת, עם התמחות בחרדה חברתית ובדפוסים הימנעותיים”.
מזהים את עצמכם כבעלי כישורים בעבודה עם אנשים?
מתעניינים בכלים הדרכתיים ובהנחייה, לשיפור איכות החיים של ילדים, נוער ובוגרים?
למדתם ורכשתם ניסיון בכל אחד מהתחומים:
הנחיית קבוצות, סי.בי.טי (CBT), נלפ (NLP), אימון אישי, קאוצ’ינג, טיפול קבוצתי, פסיכודרמה, תאטרון פלייבק, מיינדפולנס, אימון בני נוער, אימון מתבגרים, הדרכת נוער, קידום נוער, ייעוץ חינוכי, עבודה סוציאלית, ועוד
הצטרפו אלינו, הרחיבו את הידע והכלים והשלימו את ההכשרה למקצוע מבוקש וחשוב – הנחיית קבוצות עם התמחות חברתית חדשה וייחודית –
הנחייה במודל רקפת, קבוצות לחרדה חברתית ודפוסים הימנעותיים.
היא הרגישה שמישהו מבין בדיוק ויודע מה היא עוברת. בינתיים יצרה קשרים מחודשים וגם חדשים. ועכשיו -היא יוזמת ונהנית מחברה במינון שמתאים לה. לא ראיתי שינוי כ"כ גדול וכ"כ מהיר בחיי! תודה!
אמא למשתתפת בקבוצת רקפת תיכון
הקבוצה הזו היא פלטפורמה נהדרת ואין לי אלא להצר על כך שלא ידעתי על אפשרות כזו בשלבים הרבה יותר בסיסיים בחיים. זה לוקח זמן כמובן, אבל כל שינוי והתפתחות הם משמעותיים.
משתתף בקבוצת רקפת בוגרים שסיים תהליך ויצא לדרך חדשה