אנחנו חיים בתרבות שבה להיות מופנם, היא לא “הדרך המקובלת”. אנשים מופנמים נתפסים כמתבודדים ולעתים אף מוזרים או מרוחקים, למרות החוזקות והאיכויות הרבות שלהם.
רבים מהמופנמים מתביישים בדרך שלהם ולעיתים נאלצים, ולא תמיד בצורה מודעת, להתנהל בצורה אחרת מטבעם – כשהם בחברה.
בהרצאתה הסוחפת, שאת עיקריה אנו מביאים כאן (מתורגם), סוזן קיין משתפת בחוויותיה כילדה מופנמת, ובמסרים שקיבלה לאורך חייה בהתנהלות השקטה והמופנמת שלה: בזמן שהיא העדיפה לקרוא ספרים בשקט, אחרים ציפו ממנה להיות חלק מהעדר, להיות כמו כולם. כך היא מספרת “לאורך חיי, קבלתי מהסביבה את המסר שהתנהלותי השקטה והמופנמת אינה בהכרח הדרך הנכונה. שאני צריכה להיות יותר מוחצנת. בפנים הרגשתי שמופנמים טובים כמו שהם, אבל בשל אותם מסרים מהסביבה הדחקתי את התחושה. איך זה השפיע על חיי? הפכתי לעו”ד במקום סופרת, יצאתי לברים במקום לשבת בארוחת ערב אינטימית עם חברים. עשיתי את הבחירות שלי בצורה אוטומטית, מבלי להיות מודעת”.
בכתבה הנוכחית הבאנו את עיקרי דבריה, מתורגמים ומסוכמים לנוחיותכם:
האם גם אתם מופנמים?
כדי להבין מה הוא מופנם, קודם עלינו להבדיל בין ביישנות למופנמות:
ביישנות קשורה בפחד שלנו משיפוטיות חברתית.
מופנמות לעומת זאת, קשורה יותר לדרך שבה אנחנו מגיבים לגירויים חברתיים. במרבית הזמן, מופנמים מרגישים חיוניים, יצירתיים, ערניים כשהם בסביבה שקטה ומאופקת, בעלי יכולת להסתדר בסביבה שקטה. לעומת מוחצנים אגב, הזקוקים לגירויים רבים, לאישור של הסביבה.
למעשה, כולנו ממוקמים על הקשת בין מופנמות למוחצנות. אנשים רבים יזהו את עצמם קצת פה וקצת שם. כחברה, אנחנו צריכים להכיל את שני הטיפוסים.
פסיכולוגים שחקרו לאורך השנים מצאו כי אנשים יצירתיים הם אלו שמופנמים משום שהתבודדות היא מרכיב חשוב ביצירתיות. אין זה אומר שצריך לעודד מופנמות, אלא רק להבין ולהכיל את הצורך של אנשים בהתבודדות לעיתים, ולקבל כל אדם כפי שהוא כמובן. המפתח הוא שכדי למקסם את הכישרונות שלנו, כל אחד בכל רגע נתון צריך לשים את עצמו באזור שנוח לו. אבל לא תמיד זה קל משום שלסביבה יש דעות קדומות על דרך החשיבה והעבודה שלנו.
זהירות! דעות קדומות
בתי הספר, מקומות העבודה, בנויים באופי העבודה שלהם, בעיקר עבור מוחצנים. בנוסף יש תפיסה שגויה שעל פיה חשיבה יצירתית מקורה בהפריה הדדית, בהעדר חשיבה עצמאית.
בכיתה טיפוסית למשל, התלמידים יושבים בקבוצות, מצופה מהם לעבוד ביחד באינספור משימות קבוצתיות גם במקצועות כמו מתמטיקה או כתיבה, אלו שבהם נדרשת יותר חשיבה עצמאית.
כך, תלמידים שמעדיפים לעבוד לבד, מרגישים חריגים.
בנוסף, ישנה דעה קדומה בקרב אנשי הצוות, מורים, המאמינים כי מוחצנים הם תלמידים טובים יותר למרות שבחלק גדול מהפעמים מופנמים דווקא אלו שמקבלים ציונים טובים יותר.
ומה קורה במקומות העבודה? היום עובדים בחללים פתוחים, מצופה מאנשים לפתח “שיחות קפה” לעבוד המון בצוות ואף נראה כי תפקידים מנהלתיים שמורים יותר למוחצנים.
אדם גרנס, בבי”ס וורטון חקר את הנושא. הוא גילה כי מנהלים מופנמים משיגים תוצאות טובות יותר והם אף פעמים רבות יותר מנהלים טובים יותר. אולי כי משום שהם מאפשרים סיכוי לעובדים שלהם להתקדם, מאפשרים חשיבה עצמאית. מנהל מוחצן לעומת זאת, לעיתים ירצה לשים חותמת על הרעיונות ויתקשה בקבלת חוות דעת מהשטח.
ככל שנאפשר למופנמים יותר להיות הם עצמם, יש יותר סיכוי שהם יעלו פתרונות בדברים שחשובים לנו ותורמים לחברה
אנחנו חיים כיום בקהילה שמעודדת מוחצנות, מצפים מאתנו להיות חלק מקבוצה, לשתף בדעות שלנו, גם בדברים אישים שלא תמיד נוח לנו לשתף.
יש לנו נטייה אוטומטית להיסחף אחרי אנשים מוחצנים שנתפסים כרהוטים יותר, דומיננטיים יותר במקום אלו עם הרעיונות הטובים יותר ולעיתים הם דווקא המופנמים.
לכן כדי לשנות את התפיסה כדאי לנו קודם לאפשר לכל אחד לחקור לבדו, לחשוב על רעיונות ללא הדינאמיקה הקבוצתית ואז להתכנס ביחד, כצוות.
מה אנחנו כן! יכולים לעשות
1. קהילה-
במקומות עבודה כן חשוב לעודד עבודת צוות, יחד עם זאת לאפשר גם עבודה פרטנית ועצמאית, יותר חופש וגם שקט.
כך גם בבתי הספר- ללמד לעבוד בצוות, אך לעודד חשיבה פרטנית. זהו רווח למופנמים ומוחצנים כאחד.
2. פסק זמן-
בין אם אתם מופנמים או מוחצנים, קחו זמן לעצמכם תדעו להתנתק לעיתים קרובות יותר, משום ששם טמונה היצירתיות שלנו וקורים דברים נפלאים!
3. המזוודה שלי-
הסתכלו פנימה למזוודה הפנימית שלכם “לאני” שלכם והכלים שרכשתם לאורך חייכם. אם אתם מוחצנים, השתמשו במזוודה בכל אפשרות, תזכו את הסביבה באנרגיה והמון שמחת חיים ואם אתם מופנמים, אל תשכחו להיות אתם, תשמרו היטב על המזוודה שלכם, העולם זקוק לכם ולדברים שאתם נושאים עמכם.
ערכה ותרגמה: עדי אופיר, מתוך הרצאת TED – סוזן קיין
ברקפת רואים חשיבות רבה ביצירת חברה וקהילה שיהיה בה מקום והזדמנות שווה לכל אדם להשמיע את קולו ולתת ביטוי לכישוריו ולייחודו. גם לאלו המופנמים והביישנים. גם בעולם מוחצן וקולני.
בקבוצות החברתיות-רגשיות שלנו, לילדים ונוער וגם לצעירים ולבוגרים אנחנו מאפשרים מרחב חווייתי, מכיל ותומך שבו אפשר לחזק את השריר החברתי, לצמוח חברתית ולהרגיש מובן ומוכל, עם קבוצת חברים שמרגישים וחוששים ממש כמוך. ההורים למשתתפי הקבוצות, וגם לכאלו שעדיין לא הצטרפו לקבוצות, יכולים לקבל מעימנו ליווי והדרכה, פרטנית או קבוצתית, וכן להצטרף לוובינרים פתוחים לקהל מדי חודש.
חלק בלתי נפרד מעשייתנו מתמקד ביצירת שינוי חינוכי-חברתי וקידום אקלים חברתי שיאפשר מימוש של חזון זה, בקבוצות וסדנאות רקפת במערכת החינוך.