"כשעידו היה בן 15 הוא עזב את ביה"ס ונשאר בבית. נער חכם מאוד, שקט וביישן, עסוק שעות במחשב, מבודד חברתית…"
– אמא של  עידו

כילד, לא הייתי מבין המקובלים. רחוק מכך. הייתי מאותם ילדים דחויים אשר לא מצאו את מקומם במארג החברתי. אני זוכר ימים ארוכים במרכז החינוכי של הקיבוץ, לומד לבד, מעסיק את עצמי בעצמי ותמיד משווע לחברה. 

זיכרון כואב זה, שנותר בי חי ומוחשי שנים רבות כ"כ – הוא שחיבר ורתם אותי לעמותת רקפת והוא שמניע אותי להוביל את העשייה הכל כך חשובה של העמותה, למען המתמודדים עם בדידות, הימנעות וחרדה חברתית.

החברה שלנו מקדשת כבר שנים מוחצנות ואסרטיביות קולנית. בחברה כזו, הצלחה צריכה להישמע ולהיראות ומופנמות ושקט נהיו שוליים לא אטרקטיביים ולא רלוונטיים.
עבור אנשים ביישנים ומופנמים תרבות זו מקשה מאד על ההתנהלות ועלולה להגביל עד מאד את טווח התפתחותם ויכולת החיברות שלהם. נער ביישן מתקשה להתאים את עצמו ולהשתלב חברתית כאשר הוא אינו מעז להעלות תמונות לאינסטגרם או לצלם סרטוני יוטיוב בערוץ משלו. נערה שקטה תתקשה להיאבק על מקומה בסולם החברתי כאשר היא חוששת ונמנעת מלכתוב בקבוצות הוואטסאפ שהיא חברה בהן.
האופק המקצועי של אדם בוגר הוא מוגבל ביותר אם יתקשה להציג פרזנטציה לעובדי החברה, וזוגיות תהיה חלום רחוק למי שהשימוש באפליקציות של היכרויות מביכה ומרתיעה מדי עבורם.

בהיעדר מענה מתאים, ביישנות עלולה להפוך לחרדה חברתית ובהמשך הדרך להפרעה כרונית עם פגיעה תפקודית. היא עלולה לשבש באופן ניכר את חיי האדם הבודד במישורים שונים של חייו: לימודים, עבודה, חברה, משפחה. מתבגרים עם חרדה חברתית עלולים לבחור קריירה שאינה תואמת את כישוריהם האמיתיים, לגדול להיות אזרחים המתקשים לממש את עצמם ואת יכולותיהם בשוק העבודה או בחיי זוגיות ומשפחה.

החרדה החברתית היא הנפוצה מבין כלל החרדות המאובחנות כיום. חרדה חברתית עלולה לשתק ולפגוע ביכולתם של כ- 10% מהאוכלוסייה לנהל אורח חיים נורמטיבי ולגרום להסתגרות והימנעות ממצבים חברתיים יומיומיים. מעטים מהסובלים מחרדה חברתית פונים לסיוע, אם בשל חוסר מודעות ואם בשל חשש מסטיגמה שלילית שתדבק בהם. את זה חשוב לי מאד לשנות.

כל אדם וכמובן גם הביישן או החרד חברתית, זכאי למעגל חברתי עשיר ורלבנטי להשתייך אליו, מסגרת מכילה ומעצימה המכירה ביכולותיו, חברים עוטפים ומשפחה תומכת –
שיעודדו אותו למצות את הפוטנציאל הרב הגלום בו, כמו בכולם.

עבור עידו ועבור אותם עשרות אלפי מתבגרים בודדים וחרדים חברתית החיים בישראל הקמנו את רקפת ב 2013, ועבור עשרות אלפי המתמודדים עם תופעת החרדה החברתית, ביטוייה והשלכותיה גם בבגרותם – הרחבנו את טווח המענה של עמותת רקפת עד לגילאי 50+

אל תישארו לבד. הצטרפו אלינו.

אבנר דפני מנכל רקפת

אבנר דפני, מנכ"ל רקפת

"היום, לאחר השתתפות בקבוצה של רקפת, עידו בן 18, ואני ממש שמחה לספר שהוא מוקף בחברים וחברות רבים.
בזמן כתיבת שורות אלו היום, נמצאים אצלו חברים. הוא מזמין והולך אל חברים, ולעיתים הם נשארים לישון אצלו..
היום רף הביישנות ירד כמעט למינימום, כי עידו עשה דרך ענקית כדי להגיע להישגים החברתיים שאותם כל כך רצה".

– אמא של עידו