כל הזכויות שמורות לעמותת רקפת © 2023
פיתוח ועיצוב ע”י רוק דיזיין
יום שיא משותף עם תלמידות תיכון אורט כפר סבא, לשיפור האקלים החברתי בבית הספר ולעלאת המודעות לנושא החרדה החברתית וקשיים חברתיים בכלל בקרב בני נוער
למעלה משליש מהמתמודדים עם חרדה חברתית מחכים עשור או יותר עד שפונים לקבל עזרה ותמיכה. בזמן הזה נמנעים מהם חיים חברתיים נורמטיביים ומהנים להם הם ראויים, כמו כולם. פרסומת חברתית בהפקת מגמת ניו מדיה, תיכון אורט כפ”ס, עבור רקפת.
ליהי משתתפת בקבוצת רקפת מתבגרים, משתפת בתחושות ובחוויות שלה כמתמודדת עם חרדה חברתית
הילה, משתתפת ובוגרת קבוצת רקפת, משתפת על התהליך שעשתה בקבוצה, על החששות וההצלחות
רותם, משתתף בקבוצת רקפת מתבגרים, מספר על איך הגיע לרקפת ועל התהליך שעשה
דנה, מנחת קבוצות רקפת לשעבר והיום וסופרויזורית למנחי העמותה, מספרת על התהליך שעוברים מתמודדים עם חרדה חברתית בקבוצות
שלי, אמא של ליהי, משתתפת בקבוצת רקפת, משתפת בתחושות ובאתגרים ההוריים
קבוצות האונליין שלנו מתנהגות כמו מפגש בקבוצת רקפת רגילה, עם הבדל אחד קטן: כל אחד מהמשתתפים בקבוצה (וגם המנחים) נמצא בביתו מול המחשב או הטלפון החכם. קבוצות האונליין מוכיחות עצמן בימי הקורונה ככלי משמעותי וחיוני, עוגן פעיל וחשוב עבור משתתפי הקבוצות שלנו.
היליי שהשתתפה בקבוצות הבוגרים של רקפת היא מהאנשים שאתה פוגש – ונשאר עם חיוך לכל היום. היא מלאה באנרגיות, היא אשת שיחה נעימה ובעלת ווייב מעולה. אבל… היא לא תמיד היתה כך.
הלל, משתתפת בקבוצת רקפת מתבגרים מספרת על תחושת ה”ביחד” בקבוצה, ועל הדברים שהעזה – אחרי
פרוייקט גמר של מעיין כהן, בוגרת לימודי תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון. מתאר בצורה מדויקת ומרגשת תחושות ומחשבות של אדם ביישן.
“מורידות את המסכות”, סרטון שיצרו תלמידות ממגמת ניו מדיה באורט שפירא, כפר סבא, בו הן מתארות את הקושי שחווים מתמודדים עם חרדה חברתית, את המקום החשוב שיש לחברים, משפחה, סביבה בתהליך ההתמודדות ואת האפשרות לסייע.
ליאת, משתפת מניסיונה ומחוויותיה – על חרדה חברתית ועל להיות מנחת קבוצות ברקפת
מירב, אמא של ירדן, משתפת על התהליך המשמעותי שעשתה ירדן, בהתגייסות כל המשפחה – להתגברות על חרדה חברתית, ועל האנשים והכלים שסייעו לה
“מילה של תומר” – פרק ראשון, על המנחות והמנחים של רקפת
“מילה של תומר” – והפעם, הטריק הידוע: מופרך ומצחיק, שמסייע בהתמודדות עם חרדות וחששות ועוזר לנו לעשות את הלא יאומן (:
“מילה של תומר” – פרק שלישי, על אחד הכלים השימושיים והאפקטיביים ביותר אצלנו בקבוצות – חשיפות.
איך נתפס בעיניכם לחופש הגדול? איך אתם זוכרים אותו כילדים? ים? חברים? קייטנות? בילויים? או…. לבד-לבד, מחכים שהחופש ייגמר?
ילדים רבים מאד מכירים רק את האופציה השניה, ומעבירים את חופשת הקיץ בבדידות קשה. אנחנו קוראים להם להכיר אופציה אחרת – קיץ ביחד! עם קבוצת חברים שמרגישים וחוששים ממש כמוהם, ובהנחיה צמודה, מקצועית ורגישה.
שני, משתתפת בקבוצת רקפת מספרת על תחושת הניצחון שלה כשגברה על החרדה החברתית ושינתה את מציאות חייה
“קבוצות לביישנים, אבל ממש…”
סרטון רקפת של פעם, שמספר סיפור מאד עדכני (:
תומר ויעל – מנחה קבוצות רקפת ומשתתפת בקבוצת בוגרים, משתפים מניסיונם האישי – על חרדה חברתית, על ההתמודדות, ועל התהליך והכלים שסייעו ומסייעים להם
אבנר, מנכ”ל רקפת בכנס “חרדה חברתית” באונ’ חיפה, מספר על פעילות העמותה ומטרותיה, ועל החשיבות הרבה שאנו רואים במתן מקום מכיל ומאפשר למופנמים ושקטים שקשה להם חברתית.
פיתוח ועיצוב ע”י רוק דיזיין
הי, טוב שבאת 😊
כדי שנוכל להעביר פנייתך לאדם הרלוונטי המטפל בנושא פנייתך,
נשמח למילוי הפרטים הבאים:
משה נורמן נולד בחורף מושלג של דצמבר, בשנת 1964 בעיר צפת.
את ילדותו המאוחרת עבר בחיפה, כאח בכור לשני אחים.
שרת בצבא ביח’ שדה של ההגנה האווירית.
סיים את לימודי הנדסה אזרחית בטכניון בשנת 1992.
במשך הקריירה שלו היה מעורב בפיקוח על הקמה של מבני ציבור ותשתיות ברחבי הארץ וניהל תקציבים ענפים.
בשנת 2017 פקדה את משה מחלה ניוונית נדירה של המוח, ולאחר התמודדות של כ- 3 שנים נפטר והוא רק בן 56.
משה היה אדם נעים הליכות, אינטליגנט ונאה, היה לו ידע עצום והוא היה סקרן וחוקר ואהב לתור אחר אינפורמציה ומקורות ידע נוספים.
הוא אהב מאד מתוקים והיה קשור למשפחתו, שהיתה חשובה לו מאד.
במהלך חייו התמודד משה עם חרדות חברתיות שמנעו ממנו יצירת מעגלים חברתיים, זוגיות והקמת משפחה ומיצוי מלוא יכולותיו –
שהיו גבוהות ומרשימות.
לאחר מותו, יצרה משפחתו קשר עם רקפת, ויחד נהגה הרעיון להקים בטכניון, מוסד לימודיו, קבוצות חברים – “מעגלי רקפת”,
שיוכלו להוות מרחב חברתי תומך ומחבק ולסייע לאנשים החשים מצוקה דומה.
המשפחה: “לו היה משה מגיע בצעירותו לפעילות כמו מעגלי רקפת אולי היה מצליח לייצר שינוי בחייו, ולצמוח לכיוונים נוספים ולרכוש חברים.
כולנו תקווה שתרומתנו תסייע לזקוקים לכך ביצירת קשרים חברתיים, כפי שצוטט בורא עולם בספר בראשית לא טוב היות אדם לבדו“.