שאלון זה פונה ומותאם למתבגרים (10-18).

למעבר לשאלון ליבוביץ’ מותאם לבוגרים לחצו כאן

רבים מאיתנו יזדהו – כמה קשה לצפות מהצד בילד המקסים שלנו  לבד. לא קובע עם חברים, לא מוצא את עצמו במפגשים חברתיים, מעדיף להסתגר בחדרו עם מינימום גיחות לאוויר העולם. כשלמרות שאנחנו רואים אותו ויודעים כמה הוא נעים ורצוי – הוא משוכנע שאם רק ינסה – יקבל דחייה מעליבה, ושבכלל הרבה יותר נכון לו להישאר לבד מאשר לנסות. האם כל אלו מצביעים בהכרח על בעיה? – לא, לא בהכרח. האם יתכן שיש בעיה? – בהחלט כן. האם כדאי לבדוק – טוב, זה תמיד נכון, בודאי כשזה לא מצריך מאיתנו יותר מדי.   פעמים רבות, מדובר במאפיינים שכיחים וטבעיים של גיל ההתבגרות, לפעמים באופי מעט יותר מופנם ובביישנות. אולם, במידה ואכן מדובר בניצנים או נוכחות של חרדה חברתית – כדאי ומומלץ לדעת מכך ולבחון התערבות. כל המחקרים מעידים על יתרון משמעותי לטיפול מוקדם בבעיה וחשוב גם לדעת – חרדה חברתית אינה עוברת מעצמה, להיפך. לאורך זמן היא עלולה להעמיק ולפגוע בעוד ועוד תהליכי התפתחות והשצלבות במעגלי החיים.

אז איך נדע? כיצד מבחינים בין מאפיינים אישיים והתפתחותיים תואמי גיל – ובין התנהגויות שמצריכות מעקב ותשומת לב?

בדיוק לשם כך פותח שאלון לייבוביץ’ LSAS (Leibowitz social anxiety scale) . השאלון הוא כלי הערכה קליני לחרדה חברתית אצל בני נוער וילדים, באמצעותו ניתן לכמת ולמדוד את רמת החרדה ממצבים חברתיים – בכדי לדעת האם מדובר ברמת חרדה סבירה וטבעית, או האם המצב מעיד על בעיה הדורשת התערבות. לנוחיותיכם, אנחנו מצרפים כאן את שאלון לייבוביץ’ המותאם לנוער – לאבחון עצמי. אבל רגע לפני שצוללים לאבחון, מספר מילים על חשיבות הזיהוי והטיפול בחרדה חברתית בקרב ילדים ונוער.

מה זו בכלל חרדה חברתית אצל בני נוער?

רמות שונות של פחד, דאגה וחששות מאיך רואים אותנו והאם שופטים אותנו – יש לכולנו. כולנו חווים התרגשות ואי נוחות בסיטואציות חברתיות שונות בהן אנחנו עלולים להרגיש שאנחנו “במבחן” ורבים מאיתנו נכוו בשדה החברתי (שפעמים רבות הוא אכן קשוח ושיפוטי).
ואולם, כאשר הפחד הוא מתמשך, איננו מידתי ואינו רציונלי, כשאנחנו מפרשים סיטואציה חברתית כאיום, גם כשהיא איננה אמורה לאיים, כשאנחנו משוכנעים שאיננו רצויים – למרות שהחברה דווקא רואה אותנו באור הרבה יותר חיובי ונעים, זה אינו מצב טבעי, ובודאי לא רצוי.
חרדה חברתית אצל ילדים ובני נוער היא פחד בלתי סביר ובלתי מידתי ממגוון מצבים חברתיים, גם יומיומיים ופשוטים לכאורה. לעתים חרדה חברתית משתקת אותנו ואנו מתקשים לתפקד. ככל שהחרדה מפריעה יותר למהלך התקין של חיינו, כשהיא גורמת לנו להימנע מסיטואציות חברתיות ולבחור בריחוק על פני התמודדות – היא פוגעת באיכות החיים שלנו ולכן מומלץ כמובן להתערב וללמוד כלים שיעזרו להתגבר עליה.

שאלון ליבוביץ’ (Leibowitz social anxiety scale)  לאבחון ראשוני של חרדה חברתית, לילדים ונוער

בעזרת השאלון נוכל לקבל מושג ראשוני האם ממלא השאלון חווה חרדה חברתית ובאיזו מידה. נציין שאבחון מקצועי רשאים לבצע אנשי מקצוע מוסמכים בלבד, כמו פסיכולוג או פסיכיאטר.
בשאלון שני מדדים. יש לדרג הן את מידת הפחד והחרדה והן את מידת ההימנעות שגורמת החרדה.
כדי ללמוד על המצב לאשורו – חשוב להילד/ה / נער/ה ימלאו בעצמם את השאלון – ולא להעריך עבורם ובמקומם. הוראות: בתשובות יש להתייחס לשבוע האחרון, כולל היום. אם אחד מהמצבים לא התרחש בשבוע שעבר, יש לדרג בהתאם לאיך שנראה לך שהיית נוהג/ת במצב זה. לגבי כל מצב יש לדרג הן את מידת הפחד או החרדה שהרגשת, והן את מידת ההימנעות.
# אירוע פחד או חרדה המנעות
1. לדבר בטלפון עם מישהו מהכיתה
2. להשתתף בקבוצות עבודה קטנות בכיתה
3. לאכול ליד אחרים (למשל: קפיטריה, מסעדה וכו')
4. לבקש עזרה (כמו הכוונה ברחוב) ממבוגר שאתה לא מכיר היטב
5. להציג מצגת בעמידה בפני כל הכיתה
6. ללכת למסיבה או לפעילות חברתית בבית הספר
7. לכתוב על הלוח או כשאחרים מביטים בך
8. לדבר עם ילדים אחרים שאתה לא מכיר היטב
9. לפתוח בשיחה עם אנשים שאתה לא מכיר היטב
10. להשתמש בשירותים ציבוריים או בשירותים של בית הספר
11. להיכנס לחדר הכיתה או למקום אחר (חדר אוכל למשל) שבו האחרים כבר יושבים
12. להיות במרכז תשומת הלב (למשל במסיבת יומולדת של עצמך)
13. לשאול שאלות בכיתה
14. לענות על שאלות בכיתה
15. להקריא בכיתה בקול רם
16. להיבחן בכתב
17. להגיד לא לאחרים כשהם מבקשים ממך לעשות משהו שאינך מעוניין לעשות (כמו להשאיל להם משהו או לעיין בשיעורי הבית שלך)
18. להגיד לאחרים שאתה כועס עליהם או לא מסכים איתם
19. להביט בעיניים לאחרים שאינך מכיר היטב
20. להחזיר משהו לחנות
21. לשחק ספורט כלשהו או להופיע בפני אחרים (למשל: אימון בחדר כושר, שיעור מחול, קונצרט מוסיקה)
22. להצטרף לארגון או לחוג כלשהו
23. להיפגש עם אנשים זרים או אנשים חדשים
24. לבקש ממורה רשות לצאת מהכיתה (כמו ללכת לשירותים או ליועצת)

תוצאה:

55-65 – חרדה חברתית קלה

65-80 – חרדה חברתית בולטת

80-95 – חרדה חברתית קשה

מעל 95- חרדה חברתית קשה מאוד

ועכשיו, קצת יותר על התוצאות המתקבלות בסיום השאלון ומה כדאי לעשות:

0-55: ללא חרדה חברתית
אין צורך בהתערבות.

55-65: חרדה חברתית קלה
מומלץ “לאמן את השריר החברתי” באמצעות התנסויות חיוביות במצבים חברתיים.

66-80: חרדה חברתית בולטת
נראה כי חרדה חברתית אצל ילדים ובני נוער נוכחת ועלולה להשתלט על התפקוד ועל החוייה היומיומית. קיימת הימנעות ממפגשים ומצבים המעוררים את החרדה. חבל לצמצם כך את החיים – מומלץ לפנות לטיפול ו/או קבוצות חברתיות בכדי “לאמן את השריר החברתי” בסביבה תומכת ומוגנת, על מנת להפחית את רמת החרדה ולחזור למסלול חיים תקין ומהנה.

81-95: חרדה חברתית קשה
נראה כי חרדה החברתית פוגעת באיכות החיים באופן משמעותי וגורף, קיימת הימנעות והתרחקות ממעגלי החיים. הטיפול בחרדה חברתית הוא נגיש, והוא יכול להיות קצר יחסית, פשוט ואף חווייתי.
אין טעם להמשיך לסבול, פנו לעזרה – לגופים מקצועיים.

מעל 95 – חרדה חברתית קשה מאוד
חרדה חברתית אצל ילדים השתלטה על כל תחומי החיים ועלולה להיות מלווה בדיכאון. דיכאון מחייב התערבות וטיפול. זה עניין רציני – זה הזמן לפנות לטיפול ולא להמתין. חרדה ודיכאון אינם עוברים מעצמם. בשלב זה מומלץ גם לפנות לרופא המשפחה, או לפסיכיאטר בקופ״ח ולבקש עזרה תרופתית. ניתן לטפל בהצלחה בחרדה, באופן פרטני ו/או קבוצתי ולהחזיר את השליטה לחייך.

אז מה עושים עכשיו?
החרדה החברתית היא השכיחה מבין החרדות של העת המודרנית, ועם זאת – החדשות הטובות הן שהיא לחלוטין ברת טיפול, ואפילו קצר טווח, שיכול להיות ממש בגדר משנה חיים.
קיימות גישות שונות וטיפולים שונים המסייעים לחרדה חברתית. ניתן לטפל בחרדה חברתית אצל בני נוער וילדים באופן פרטני או קבוצתי, ובמידת הצורך ניתן ואף מומלץ לשלב בין השניים. כך או כך – כל המחקרים מראים כי יש חשיבות עצומה במתן מענה בגיל צעיר ככל הניתן.
הקבוצות החברתיות של עמותת רקפת נולדו מתוך ההבנה כי כדי להתמודד עם אתגרים וקשיים חברתיים – יש לפעול בזירות החברתיות, וכי הדרך לחיזוק ולפיתוח ביטחון ומיומנויות חיברות היא דווקא – ביחד. בקבוצות.
“אימון השריר החברתי” ברמה קבוצתית – הוא חשוב מאין כמוהו, וכל המחקרים בנושא החרדה החברתית שמים דגש על חשיבות החשיפה החברתית. נראה כי אין מנוס מהתמודדות עם הדבר ממנו הנער חושש מכול – להיות נוכח במצב חברתי ולכן לקיחת חלק במפגשים חבריים עם קבוצת השווים הינה קריטית בתהליך.
כמובן חשוב שבקבוצות תיעשה החשיפה באופן הדרגתי ומונחה, במרחב חברתי מצומצם ולא שיפוטי. ההנחייה נעשית ע”י מנחה מיומן ומנוסה.
עמותת רקפת – למתמודדים עם קשיים חברתיים על רקע מופנמות וחרדה חברתית, שמה לה למטרה להעניק לילדים, נוער ובוגרים כלים בעזרתם ניתן לאמן את השריר החברתי, ולהפחית משמעותית את רמת החרדה וההימנעות ממצבים חברתיים.

לסיכום,
חשוב לדעת כי ניתן לטפל בחרדה חברתית אצל ילדים, נוער ובוגרים. קיימים לכך כלים יעילים מאוד. אין טעם לסבול ולצמצם את החיים , ניתן לאמן את השריר החברתי ולהתחיל לפרוח.
השלב הראשון – הוא תמיד האבחון.

הכותבת:
פזית גולדשטיין, 
מנהלת הדרכה בעמותת רקפת, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית LI-CBT

אל תתלבטו לבד, צרו קשר - נשמח לעזור!
 
מתלבטים? מוזמנים ליצור קשר ונשמח לסייע:

שאלון זה פונה ומותאם לילדים ונוער (10-18). למעבר לשאלון ליבוביץ’ לבוגרים לחצו כאן