כשמגיע הצו הראשון לתיבת הדואר, הוא מביא איתו גם הרבה חששות-להורים ולמלש”בים הטריים.

אבל לנוער עם חרדה חברתית, החששות הם אחרים ומאד מאד ספציפיים.
נער או נערה המתמודדים עם קושי חברתי, דפוסי הימנעות וחרדה חברתית, עלולים להתקשות אפילו יותר מהרגיל בכניסה למסגרת הצבאית הנוקשה, ההיררכית והסמכותית. אפילו השלבים המקדימים של צו ראשון, איתור ומיון לתפקידים, עלולים להוות מכשול עבורם, ולא לשקף בצורה נכונה את יכולותיהם.

אז איך מתגייסים לצבא עם חרדה חברתית?

חשוב לדעת שהצבא היום מכיר בחרדה חברתית ועושה מאמץ לתת לה מענה. החל מקביעת הפרופיל שישקף את הקושי, דרך טירונות מותאמת במידת הצורך, הקלות בתנאי השירות, התאמות נדרשות וליווי של קב”ן.

עקבו אחרי לעדכונים

החשש מהתמודדות עם חרדה חברתית, לא נשאר רק אצל הנערים והנערות. הורים לגילאי תיכון ומלש”בים (מיועדים לשירות ביטחון) המתמודדים עם קושי הימנעות וחרדה חברתית ונמצאים לקראת תהליך הגיוס לצבא (או במהלכו), דואגים למציאות של בנם או ביתם, ביום שאחרי סיום הלימודים בתיכון.

האפשרויות לתרום כאזרח בוגר מגוונות, אבל בכל דרך בה יבחרו, יהיה עליהם לעמוד בזכות עצמם – כחלק בלתי נפרד מהחברה כולה. ובשלב זה או אחר, ההורים מבינים את האתגר הגדול שמולם – ונקראים אל הדגל, לתמוך ולהעצים את בנם/ביתם, על מנת שיוכלו להתמודד בצורה החיובית ביותר עם שלב החיים החדש אליו הגיעו.

בין אם בחרו לדחות את תקופת השירות כדי להצטרף למכינה, או שבחרו במסלול של שירות לאומי – הקושי הגדול לא עומד רק בפני אלה שיצטרפו לשורותיו של צה”ל. מסגרות חברתיות הן מה שהופך אותנו לחברה אנושית, והן קיימות בכל נתיב אליו נפנה לאחר סיום התיכון. כפי שהעידו מספר רב של משתתפי רקפת: “החרדה החברתית לא הולכת לשום מקום, אבל יש דרך להתמודד איתה”.

“ישנם מגוון תפקידים ותחומים הדורשים פרופיל חברתי נמוך ויכולים להתאים לאנשים עם חרדה חברתית, ובהם מודיעין, סייבר, אלקטרוניקה ועוד. המערכת הצבאית יכולה לאפשר תנאים מתאימים לחיילים כאלה, כמו שירות בבסיסים פתוחים, הכשרות ותפקידים עם צוות מצומצם של אנשים”.

-ליזי סעדו-ינוב, מנהלת תחום הקבוצות בעמותה, מתוך כתבה ב”מאקו פזם”

חשוב לדעת!

צה”ל מכיר ומקיים שירות מותאם (כולל טירונות מותאמת) למתמודדים עם חרדה חברתית וקשיי הסתגלות.

עבור ההורים הרוצים לדעת יותר, הזקוקים למידע נוסף – אנחנו מצרפים את פרטי ההתקשרות המומלצים כפי שנמסרו בוובינר “הורים בחאקי” מחודש ינואר האחרון:

טלפון: 1111 

מייל: MEITAV@DIGITAL.IDF.IL

פקס: 03-7373408

שאלות ותשובות שעלו בסדרת הוובינרים שלנו "הורים בחאקי", בה ארחנו נציגי צבא רלוונטיים:

א. חוות דעת תפקודית ממסגרת חינוכית עם התייחסות התאמה לשירות צבאי

ב. חוות דעת טיפולית מגורם מטפל (פסיכולוג/פסיכיאטר) – אם יש

ג. מכתב אישי לגבי מוטיבציה לשירות של הנער/ה

ד.אבחונים (פסיכודידקטיים/פסיכולוגיים) – אם יש

ה. הכרה מביטוח לאומי – אם יש

יש להסביר לנערה או הנער שלא משתפים פעולה, על החשיבות בהגעה ללשכת הגיוס והעברת כלל המידע. בנוסף, כדאי להסביר על ההגנות העוטפות את המשרתות והמשרתים במהלך השירות הצבאי, על מנת שיוכלו לסיימו באופן תקין.

חשוב לציין כי במידה ואין שיתוף פעולה מצד הנערה או הנער, יחולו סנקציות של פקודות מעצר שעלולות להחריף את הבעיה, ועל כן כדאי להימנע מלהגיע למצבים האלו.

מלש”בים אשר מגישים בקשה לליווי לצו ראשון יקבלו מענה תוך 7 ימים עם תשובה בנוגע לאישור הליווי.

הבקשה נבחנת על ידי ראש מדור בריאות הנפש על סמך מסמכים ואבחנות פסיכיאטריות.

מנעד הכשירות הוא מסלול שירות אשר החיילים אינם ישנים מחוץ לבית, מבצעים יומיות לאורך כל שירותם ואינם אוחזים בנשק.

טירונות מנעד הכשירות – טירונות ליאור – למלש”בים בעלי פרופיל 45 נפשי ואישור של פסיכיאטר צבאי/קב”ן ראשי.

טירונות מותאמת במחווה אלון/חוות השומר – למלש”בים בעלי קהס 50 מקב”ן, או נתוני סף גיוס נמוכים. (עבור בנים מדובר ב”טירונות סער”)

המענה הראשוני הוא בפניה למפקד הישיר של אותה החיילת או החייל, ואם לא ניתן מענה יש לפנות למפקד היחידה בדלת פתוחה, להציף ולשתף את הקשיים.

הצבא אינו מעניק יחס שונה לחיילים אשר מטופלים תרופתית, החיילים האלו הם ככלל החיילים בכל הצבא, אלא אם מדובר במסלולים מיוחדים (טירונות ליאור, מתנדבים, תתקדמו).

בוודאי!

מגישים מסמכים נפשיים עדכניים דרך אתר מתגייסים באיזור האישי ויוצרים קשר עם מוקד מיטב לאחר העברתם על מנת לוודא כי כלל המסמכים התקבלו במערכות הצבאיות.

כדי שנוכל להעביר פנייתך לאדם הרלוונטי ברקפת, נא למלא פרטי התקשרות ונושא פניה:

 

מתלבטים? מוזמנים ליצור קשר ונשמח לסייע:  

"...הם זקוקים לאוזן קשבת, בלי שיפוטיות, בלי למהר ולפתור ולהעלים את הקושי.
הם זקוקים להורים כמקור לכוח ולחיזוק, לאמונה בהם שהם מסוגלים"