על האתגרים הניצבים במסלול חייהם של בוגרים מופנמים

יצירת מערכות יחסים ובניית קשר זוגי עלול להיות נושא כאוב ומאתגר במיוחד עבור אנשים מופנמים החווים חרדה חברתית – גברים ונשים. כבר בשלבים המוקדמים, הדייטים וההיכרויות, מופנמים, מתקשים ואף נמנעים מלנסות לפגוש בן/ת זוג ולפתח זוגיות. דפוסי חשיבה מעכבים ואמונות מגבילות המאפיינות אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית, מונעים מהם להרגיש בנוח בסיטואציות חברתיות ולנהל אורח חיים זוגי, תקין, כפי שהיו רוצים. חלקם יעדיפו לא לנסות כלל בעוד שאחרים במאמצים גדולים יצליחו לקיים קשר זוגי אך כמו במקרים רבים של ‘זוגיות בצילה של חרדה חברתית’ האתגרים, השיבושים, הפערים וחוסר ההתאמה בין בני הזוג, הנחשפים ככל שעובר הזמן, נעוצים בסיבות המלוות אותם בעת בחירת הפרטנר הזוגי “בסבירות גבוהה שנראה אצל זוגות החווים חרדה חברתית אחת מהשניים, בחירת בן זוג דומה או בן זוג שונה” מסבירה פרופ’ צופי מרום, פסיכולוגית קלינית, המתמחה בהפרעות חרדה חברתית, ויועצת לעמותת רקפת. ” לא פעם אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית, דווקא לאחר שעברו תהליך וצברו ביטחון, החליטו לפרק את הקשר הזוגי עם הפרטנר שדמה להם במובן זה, ומצאו זוגיות עם פרטנר בעל יכולות חברתיות גבוהות יותר. הסיבה לכך היא שהחיבור ביניהם מלכתחילה אינו נבע מאהבה או משיכה אלא מתוך התאמה לאורח חיים מבודד ומנותק חברתי, שאינו רלוונטי יותר. המתמודדים עם חרדה חברתית יעדיפו בחייהם בני זוג ביישנים ומופנמים כמותם, בידיעה שהם יסכימו לחיות אורח חיים מרוחק חברתית, וכך לא יצטרכו להתמודד בסיטואציות חברתיות “מאיימות”.

גם כאשר מתקיימת בחירה בבן זוג שונה שאינו דומה במסוגלות החברתית אלא ההיפך היא נובעת ממקום של נוחות והימנעות חברתית. “לעיתים מי שמתמודד עם חרדה חברתית בוחר דווקא בטיפוס שונה בעל תכונות הפוכות ממנו – בעל הערכה ובטחון עצמיים וכישורים חברתיים. מפני שיש העדפה להיצמד לאזור הנוחות, בזמן שבן הזוג נמצא בפרונט במקומות בהם הם מתקשים להיות נוכחים ומעדיפים להימנע. כך בן הזוג בעל הכישורים החברתיים “יישא בנטל” התקשורתי כלפי גורמים חיצוניים – שיחות מול המורים  של הילדים בבית הספר, הבנק ועוד. בן בזוג יהיה גם ‘החוט המקשר’ בסיטואציות חברתיות, למשל קבוצת חברים או יציאה לחופשות וטיולים ויאפשר תחושת השתלבות ללא “המחיר” שנדרשים לשלם המתמודדים עם חרדה חברתית.” מציינת פרופ’ מרום ומוסיפה כי למרות הקושי ביצירת מערכות יחסים בעקבות המופנמות והחרדה החברתית ניתן לטפל בחרדה וליצור שינוי אמיתי: “חרדה חברתית בזוגיות עשויה לייצר פערים בין בני הזוג ולהשפיע על אורח החיים האישי, הזוגי וגם המשפחתי. התוצאה – דעיכה של התקשורת, שהופכת להיות עם הזמן תמציתית, מה שעלול להוביל לפגיעה באינטימיות ובתחושת השותפות. החדשות הטובות הן שהקושי ביצירת מערכות יחסים בשל מופנמות, ביישנות קיצונית או חרדה חברתית הוא לא  גזירת גורל. ניתן ומומלץ לטפל בחרדה החברתית ולהביא לשינוי מהותי – הן בתפיסת האדם את עצמו, בתחושת המסוגלות החברתית שלו – וגם בזוגיות. התהליך כולל ראשית הכרה בקושי, והבנה של מה שעומד מאחוריו, וכמובן הבחירה להתמודד אתו ולהעז לבצע את השינויים הנדרשים.

הסופרת והמרצה האמריקאית סוזן קיין מצביעה על יתרונותיהם של העובדים המופנמים, כאנשים קשובים לסביבתם, מחוברים ומודעים יותר לרגשותיהם, שמספיקים לבצע יותר כי אינם מבזבזים את זמנם בסמול טוק. היא מציינת שהמופנמים לרוב לא נשקלים לתפקידים ניהוליים למרות שהם נכס למעסיקיהם כחברי צוות נעימים ואהודים ועובדים זהירים יותר – שהחברה שלנו מפספסת. מוטב היה אם היינו מבינים את הקושי לצד היתרונות שהם מביאים, ומתאימים את תנאי העבודה גם לצרכיהם – למשל, לא לאלץ אנשים לעבודת צוות אם התפוקה שלהם טובה הרבה יותר בעבודה יחידנית שמקלה עליהם. קיין אף מציינת מחקר שנערך על ידי אדם גרנט בבית הספר וורטון למנהלים שמצא כי מנהלים מופנמים לרוב מספקים תוצאות טובות יותר ממנהלים מוחצנים. הם מביאים יתרון בולט ומשמעותי בכך שהם פתוחים יותר לקיומו של שיח מאפשר ומעודד עם עובדיהם, ובכך זוכים ברעיונות ייחודיים, יצירתיים ומגוונים יותר ממנהלים מוחצנים שפחות קשובים לרעיונות שונים. ככלל, מופנמים זקוקים לפרטיות, אוטונומיה ועצמאות בעבודתם, ואלו יאפשרו להם להביא תוצרים הרבה יותר טובים. אם לסכם זאת במילותיה של קיין – הרי שמדובר בפספוס גדול הן עבור המופנמים, והן עבור כולנו כחברה.

האתגרים הניצבים בצמתים מרכזיים בחייהם של בוגרים מופנמים, מביאים לפתחם קשיים ואתגרים ייחודים להם. הם נדרשים להתמודדות בסיטואציות חברתיות “רגילות” הנתפשות בעיניהם כמורכבות עד בלתי אפשריות, דפוסי החשיבה השלילים והאמונות כלפי עצמם על חוסר המסוגלות והיכולות החברתיות אינן מאפשרות להתגבר על הקושי ולצאת מאזור הנוחות, דבר שעשוי להוביל אותם להתפשרות בתחומים רבים: תפקידים משמעותיים, קריירה מצליחה, זוגיות טובה ועוד. 

למרות הקשיים הגדולים שהחרדה חברתית מציבה בפניהם היא ניתנת לטיפול ואף בטווח זמן קצר, שיכול להביא לשינוי משמעותי בחייהם. הקבוצות החברתיות-רגשיות לבוגרים של רקפת נועדו בדיוק בשביל המטרה הזו, סיוע בהתמודדות עם אתגרים וקשיים חברתיים, ביחד כקבוצה.