מיומנויות חברתיות או יכולות חברתיות – מה הילד שלך באמת צריך?

 

 

קבוצות לפיתוח מיומנות חברתית – שיפור מיומנויות חברתיות לילדים

רבים ההורים שפונים אלי ומבקשים עזרה בפיתוח מיומנויות חברתיות אצל הילד שלהם. בשלב הזה אני מקשה ומחזיר בשאלה: האם מדובר בילד ביישן, שצריך למגר את הביישנות שלו במצבים חברתיים מלחיצים ובמקביל לפתח את היכולות החברתיות שלו, או שמא אכן מדובר בילד שהקושי העיקרי אצלו הוא חוסר במיומנויות חברתיות? (או  כישורים חברתיים כפי שהם נקראים לעיתים. מעתה אשתמש במונח מיומנויות חברתיות אך הכוונה היא גם לכישורים חברתיים). כדי להבין מה ההבדל בין מיומנויות ליכולות, ואיך זה קשור לילד שלך, בואו נתמקד קודם במיומנויות חברתיות.

קבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות
שיפור מיומנויות חברתיות לילדים

מיומנויות חברתיות מוגדרות בקיצור כך – מיומנויות חברתיות הן מכלול של כישורים ויכולות של האדם התורמים לקשרים בין-אישיים ותקשורת עם אנשים אחרים. כפי  שאפשר לראות, העניין כאן הוא יכולות התקשורת והקשר הבין-אישי. כלומר אדם בעל מיומנויות חברתיות נמוכות יתקשה בתקשורת עם אנשים אחרים. לקות כלשהי, בין אם מולדת או נרכשת, מפריעה לאותו אדם לקיים תקשורת בין אישית תקינה. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים: באופן שאדם קולט ומבין תקשורת מילולית או לא מילולית מסביבתו, היכולת להביע אמפתיה כלפי האחר, היכולת לשתף פעולה, היכולת לאזן בין הצרכים שלך לבין צרכי הזולת, היכולת להישמע לכללים, היכולת להגיב באופן מותאם למצב החברתי וכן הלאה. ישנם גורמים רבים המשפיעים על רכישת המיומנויות, ביניהם מולדים וביניהם נרכשים, ובהגדרה מי שנמצא על הרצף האוטיסטי סובל מלקות משמעותית במיומנויות החברתיות.

לעומת זאת, הביישנות או החרדה החברתית אינה מלווה בהכרח בחוסר במיומנויות חברתיות. נהפוך הוא, הרוב הגדול של בני הנוער המגיעים אלינו הם כאלה שהמיומנויות החברתיות אצלם תקינות ואף מפותחות. יכולות ההקשבה, האמפתיה והבנת המצבים החברתיים דווקא מפותחות אצלם. וכך, באופן מתסכל ואירוני, דווקא הרגישות הזו לניואנסים חברתיים היא זו שעומדת להם לרועץ. כאשר יכולת ההקשבה הופכת לפסיביות, האמפתיה לזולת הופכת לביטול עצמי, הרגישות לרגישות-יתר, והבנת הקודים החברתיים מתבטאת בחשש מוגזם מחריגה מהם – מה יקרה אם אומר משהו לא נכון? או אעשה משהו לא נכון?

אפשר לומר שהרגישות הרבה של בני נוער הביישנים גורמות להם לפגיעה משמעותית ביכולות החברתיות – ביכולת לדבר בפני קהל, להביע עמדה נחרצת ולעמוד על שלהם, ליזום קשר חברתי, ולהיות נוכח ומתפקד בחופשיות באינספור מצבים חברתיים שבהם קיים סיכון לומר משהו לא נכון, להתנהג באופן “מוזר” שימשוך תשובת לב שלילית, ולסטות כך או אחרת מההתנהגות החברתית “הנכונה”. חשש מוגזם זה, הוא למעשה החרדה החברתית והוא זה שלא מאפשר לאנשים אלה להביא לידי מיצוי את המיומנויות החברתיות הגבוהות שלהם. במרחבים מלחיצים פחות – שיחה אחד על אחד או בקבוצה קטנה, שיתוף פעולה בצוות קטן, פעילות עם אנשים מוכרים  וכו’ – המיומנויות החברתיות שלהם באות יפה לידי ביטוי.

קבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות

אפשר אם כן לנסח הגדרה קצרה ליכולות חברתיות: היכולת להוציא לפועל את המיומנות החברתית במצבים חברתיים הנתפסים כמלחיצים מבחינה רגשית. ומכאן גם נגזר אופן הפעולה בקבוצות בעמותת רקפת – אנחנו עובדים על פיתוח היכולות החברתיות: דיבור בפני קהל, ויכוח בפני קהל, סמולטוק, תרגילי תיאטרון ודרמה וכו’. כל אלה מאפשרים לאדם הרגיש והחרדתי להתנסות במצבים חברתיים מלחיצים כדי לשפר את יכולת ההתמודדות שלו עימם, ובכך להביא לעולם את מתנות הרגישות, האמפתיה והתבונה שלו.

נכון כמובן שלעיתים מגיעים אלינו בני נוער המתקשים בשני התחומים – גם במיומנויות חברתיות וגם ביכולות החברתיות שלהם. לעיתים קורה שבני נוער ביישנים וחרדתיים מטבעם, צוברים פערים במיומנויות חברתיות משום שהם נמנעים מחשיפה חברתית ומאינטראקציה חברתית. מנסיוני, לאחר שמתמודדים עם החרדה ומתחילים להיחשף ולצאת מהבידוד, גם עניין המיומנויות החברתיות “מסתדר” מאליו עם הזמן.

ומהזווית ההפוכה, לעיתים גם קורה שבני נוער בעלי לקות תקשורת מפתחים חרדה ממצבים חברתיים בשל דחייה חברתית. הדבר קורה לא פעם כאשר ישנה לקות מולדת בתחום התקשורת הבין אישית (תסמונת אספרגר למשל). אז יש להתייחס ראשית לעניין הדומיננטי שממנו נובע הקושי החברתי – והוא בעיית התקשורת. ולאלה אנו ממליצים לטפל בעניין הזה, בין אם בעבודה אחד-על-אחד עם מטפל או בקבוצה ייעודית המתאימה לכך.

לחצו כאן כדי לבחון את רמת החרדה החברתית שלך.