חשבנו שכבר עברנו הכל, והנה למרות כל הרפורמות – גל נוסף של בידודים והדבקות, שעבור הורים רבים הוא אף מאתגר מקודמיו. המשק ממשיך פעילותו כשגרה, ההורים מצופים לעבוד ולתפקד כרגיל, הילדים והנוער כבר מיצו את סבלנותם ויכולת ההכלה, ערכות היצירה והפאזלים כבר לא מספקים הפוגה בשעמום והתסכול.
אם לכל זאת תוסיפו גם קושי חברתי ודפוסים של הימנעות וריחוק, המאפיינים ילדים ונוער רבים, וחרדה חברתית שהיא “המגפה השקטה” או “תת-המגפה” של הקורונה – אתם עלולים למצוא חוסר אונים וקושי גדול מאד. הקושי עמו מתמודדים מאות אלפי הורים מדי יום, ללא נקודת אור באופק.
אולם… עם שינוי מסויים בתפיסת התפקיד ההורי ותוך הצטיידות במשקפיים אופטימיים, הרחבה של “ארגז הכלים” ומספר שיכלולים בנקודת המבט, תוכלו ללמוד דרכים אפקטיביות, מקרבות ומעצימות להתמודדות משפחתית עם המצב ואתגריו.
הנה כמה רעיונות ומחשבות של צוות מנחות ההורים של עמותת רקפת על חשיבותו של החוסן האישי והמשפחתי, על ההתמודדות המשפחתית עם משבר וחוסר וודאות, ועל הסתגלות מיטבית והכלים שיסייעו לנו ביצירת שגרה חדשה בתוך אי השגרה.
תנו מקום לרגשות שהילדים מעלים, ולרגשות שלכם בתקופה הזו
זה בסדר לכעוס ולהתאכזב מהמצב, זה לגיטימי וטבעי להרגיש עצובים ומתוסכלים.
יחד עם הרגשות הללו ועם כל הקושי, זכרו שהילדים זקוקים לכם, בכל גיל (כן, גם המתבגרים ואלו שחושבים שהם גדולים מדי לחיבוקים וכירבולים…).
“לא טוב היות האדם לבדו” – גם כשהוא מתבגר 😉
הם צריכים לדעת שתמשיכו להוביל את המשפחה ולדאוג לה, הם לומדים מכם איך להתמודד, הם לומדים דרככם על הכוחות שבמשפחה שלכם ועל הכוחות שבהם עצמם – שיאפשרו להם להתמודד גם בעתיד עם אתגרים ומשברים.
חזרתם לבידודים? הילדים שוב בבית? – הזמינו אותם לשיח פתוח ומאפשר שיש בו מקום לכל הרגשות, כל ילד בהתאם לגילו וליכולתו. חישבו יחד איך אפשר לצלוח את התקופה הזו, במה כל אחד מבני המשפחה יכול לעזור כדי שיהיה קל ונעים יותר לכולם בתקופה הזו. וגם אם הם מעקמים את האף ורוטנים בהתחלה – אל תוותרו – להם ועליהם. זה ישתלם.
נסו למצא עוגנים שמייצרים שיגרה למרות חוסר השיגרה,
כמו: שעות שינה, ארוחות משותפות, פעילות גופנית, שעת משחק, “הקרנת” סרט לכל המשפחה וכיד הדמיון הטובה…
תקופה כזו היא גם הזדמנות לחיזוק תחושת המסוגלות והעצמאות של הילדים:
הזדמנות לחזק בילדים הצעירים את היכולת להעסיק את עצמם עד כמה שאפשר בהתאם לגילם וליכולותיהם כמובן. ללוות ולעודד את ילדי ביה”ס לקחת אחריות על הכניסה לשיעורים בזום (אפשר לדוגמא שישימו תזכורת בטלפון), לעודד אותם להמשיך ולהיות בקשר עם חבריהם. לעודד שיתוף פעולה בין האחים, משחקים משותפים, עזרה הדדית. ואף ליזום “תפקידים” במסגרת הבידוד: שעת פעילות משפחתית שכל אחד מהם מארגן, חידון טריוויה משפחתי, סדר בארון המשחקים, ספירת מלאי ובדיקת תכולה של מגירת היצירה, הזמנת אוכל מוולט וכן הלאה.
בנוסף, למרות הבידוד – הקשר עם בית הספר בימים אלו חשוב עוד יותר מתמיד. כשהילד חולה/בבידוד, מאוד חשוב להמשיך, ככל הניתן, את הרצף הלימודי. נסו לגייס לכך את המחנכת ו/או חברים על מנת לוודא שהילד מרגיש שדואגים לו, לא שכחו ממנו, ושהוא אינו צובר פערים לימודיים (הדגש שלנו יהיה כמובן על תחושותיו ולא על לימודיו, אך גם זה חשוב).
גלו מה הכוח המיוחד שבמשפחה שלכם ובכם שעוזר לכם להתמודד
– אולי הומור או יצירתיות. אולי סדר ואירגון, לו”ז מובנה או להיפך – ספונטניות ויוזמה.
זיכרו, למרות אי הוודאות שבתקופה הזו, למרות התסכול הרב שכולנו חשים, עבור הילדים שלנו זו תקופה של למידה על עצמם, על היכולת שלהם להיות גמישים ויצירתיים, על היכולת להתמודד עם שינויים ומשברים, על חשיבות המשפחה ועלינו ההורים – שנהיה שם עבורם. אנו מראה עבורם והעיניים בהן אנו מתבוננים עליהם (סומכות ומעצימות או מגוננות ומקטימות) – הן אלו שהם יראו בהם את עצמם.
If you can't beat them – join them
אל תתעקשו להוציא אותם מהחדר – הצטרפו אליהם. שבו עמם בחדר ונסו להתעניין באמת במה שהם עושים, כיצד הם מעבירים את זמנם, מה מעניין אותם. שאלו שאלות, התעניינו – ״מה זה המשחק הזה שאתה משחק בו? נראה קשה. אתה חושב שתוכל ללמד אותי?״, ״תראה לי איזה סרטון מגניב שראית היום״. חשוב לומר – העניין צריך להיות אותנטי, ילדים מזהים מניפולציות ממרחקים…. אולם ברגע שאנחנו מתעניינים בהם באמת, גדל הסיכוי שהם יצאו מהחדר וירצו לשתף אותנו בעצמם.
מהנאה - להנעה
אחרי שאנחנו מתרגלים להיות פסיביים, מאוד קשה לנו להניע. זה נכון במיוחד בכל הקשור לקושי חברתי ולחרדה, שלרוב תבוא לידי ביטוי בהימנעות והדרה עצמית ממרחבים חברתיים ואינטראקציות חברתיות. הדרך הטובה ביותר כדי להחליף דפוסים של הימנעות בהשתלבות ועשייה היא… בעשייה. הדרגתית, תוך עידוד, ללא שיפוט וביקורת – נסו לעודד אותם להיות אקטיביים גם בדברים קטנים, ולו כדי להתחיל את התנועה – שלחו אותם לדלת להביא טיפ לשליח, בקשו מהם להוריד את הכלב, תשאלו אם בא להם להצטרף אליכם לקניות. אם הם לא רוצים, אל תתלוננו או תתאכזבו, פשוט נסו שוב משהו אחר בפעם אחרת. בסוף משהו יתפוס 🙂
מכמות - לאיכות
בבידוד יש תחושה שממד הזמן הוא אינסופי לכן, מבלי לשים לב, יותר ״נמרחים״, וזזים יותר לאט כי בעצם למה יש למהר? אבל למעשה נמצא שאנו עסוקים לא פחות, גם בעבודה וגם במשימות הבית שנערמות (כמו הכלים, הבישולים, הכביסות, הבלאגן…)
בתוך כל זאת ומתוך קל להתבלבל ולחשוב שאין צורך להקדיש זמן איכותי של יחד. ודווקא כעת – חשוב מאד לזכור ליזום בילוי משותף בחברת ילדינו, גם כשאנחנו לכאורה ביחד כל הזמן.
אפשר לעשות זאת בדרכים וצורות שונות. מלבד צפייה בטלויזיה ובסרטים ניתן ליזום “איים קטנים” של יחד במהלך היום. בזמן הפסקת הקפה שלנו בעבודה, להזמין את הילד לשתות עמנו שוקו. אפשר גם להכין יחד את הארוחה או הקינוח, לשים מוסיקה ברקע, לרקוד, להתאוורר, לעשות פעילות ספורטיבית משותפת, או טורניר טאקי או שש בש.
המפתח שמקשר בין כל הרעיונות הוא האקטיביות שלנו – לייצר זמן משותף עם ילדינו. זה יעזור לכולנו להפיג את השיעמום ולהחליפו בעניין והנאה, ובאותו זמן ילמד את ילדינו שחשוב ונעים לנו להיות עמם. בנוסף, הם יקבלו מודלינג להתנהגות חברתית יוזמת אקטיבית ותוצאתית.
סייעו בהכנת הכתבה: אפרת חנן, אלינור תמיר, ארבל שרייבמן, אודיה מילשטיין, צורית יהודה –
כולן מנחות הורים בעמותת רקפת, מנחות הורים מוסמכות ומיומנות המתמחות (בין היתר) בסיוע להורים לילדים ונוער החווים קושי חברתי.
הורים, קשה לראות את ילדיכם מתמודדים עם קושי חברתי, ריחוק, דפוסים של הימנעות ובדידות או אפילו חרדה חברתית.
אבל חשוב לדעת – אפשר לעזור, אפשר לתמוך ויש מה לעשות מבית.
הכירו את תחום הורים ברקפת, שנותן לכם ההורים כלים וכוחות לתמוך ולסייע בהתמודדות – לכם ולילדיכם.
- וובינרים חינמיים מדי חודש
- קבוצות הורים לילדים ונוער המתמודדים עם חרדה חברתית, מופנמות והימנעות
- ייעוץ, הדרכת הורים וליווי פרטני
