פורסים את קלפי המחשבות המעכבות, כשפניהם גלויות ׁ(המשפטים כלפי מעלה). המנחה מציג מצב חברתי (או מבקש מהמשתתפים לחשוב על מצב חברתי מהשבוע האחרון). בשלב הראשון כל משתתף בוחר מחשבה מעכבת שעולה בראשו בסיטואציה האמורה, ומשתפים בסבב. בשלב השני,
המנחה פורס את קלפי המחשבות המקדמות כשפניהם גלויות, ומזמין את המשתתפים לבחור פרשנות חלופית, מקדמת, שיכלו לתת לסיטואציה. דנים בהשפעת המחשבות שנבחרו, המעכבות והמקדמות. * ליצירת “חימום” לפני שלב השיתופים במחשבות מעכבות, ניתן להוסיף לפעילות שלב מקדים של שימוש בקלפי התמונות ההשלכתיות.

מחלקים לכל משתתף חמישה קלפי מחשבות מקדמות. מניחים במרכז החדר את חפיסת קלפי המחשבות המעכבות, כשפניהם כלפי מטה, ובכל סיבוב משחק חושפים מחשבה אחת מתוכה. המשתתפים צריכים להציע מחשבה להחלפה מתאימה מתוך המחשבות שבידם, ולקבל את הסכמת הקבוצה. המנצח – מי שסיים את חמשת הקלפים שבידו.

למתקדמים: לנהל משא ומתן במטרה לשכנע את המשתתפים האחרים מדוע הקלף שלי הוא המתאים ביותר. מי ששכנע – מקבל את כל המחשבות שהוצעו.

למנחה: בסוף המשחק לחדד את המסר כי יש הרבה אפשרויות.

קלפי המחשבות המעכבות מונחים בערימה, כשפניהם כלפי מטה. כל משתתף לוקח מהחפיסה מחשבה מעכבת מבלי לראות. פותחים את הקלפים לפי התור, ומשתפים בסבב את התשובות לשאלות המנחה:

• באיזו סיטואציה המחשבה הזו עברה לך בראש?
• איזה רגש עוררה בך המחשבה? כיצד פעלת?
• אילו עוד מחשבות עברו לך בראש באותו רגע?
• באילו מחשבות מקדמות יכולת להחליף את המחשבה המעכבת? כיצד זה
  היה משפיע על הרגש? ועל התגובה?

פורסים את קלפי התמונות כשפניהם גלויות. כל משתתף בוחר תמונה מתוך הערכה: אשר מעוררת בו רגש או חיבור כלשהו, ומשתפים בסבב את התשובות לשאלות המנחה:

• איזו מחשבה התמונה מעוררת בך?
• האם היא מחשבה מעכבת או מקדמת?

אם התמונה מעוררת מחשבה מעכבת, האם בהתבוננות נוספת בתמונה תוכל
לאמץ מחשבה חלופית מקדמת? ניתן לקראת השאלה האחרונה לפרוש את
קלפי המחשבות המקדמות – ולהציע למשתתפים לבחור מתוכם.

מומלץ לקיים את הפעילות לאחר סבב שיתוף בסיטואציות וברגשות, או בסיום מפגש. כל משתתף בוחר שתי מחשבות מקדמות ומשתף: איזו מחשבה מבין השתיים הייתי רוצה לאמץ, לחשוב יותר? איזו מחשבה אני מעניק במתנה למשתתף בקבוצה, ומדוע?

פורסים את הקלפים כשהם גלויים. המשתתפים מתבוננים בקלפים וכל משתתף מכין לעצמו שני לוחות המחולקים לריבועים של 3X3. בכל ריבוע הוא כותב מחשבה שבחר מתוך הקלפים, כך שמתקבלים לוח של תשע מחשבות מעכבות, ולוח של תשע מחשבות מקדמות. המנחה אוסף את הקלפים לערמה כשפניהם כלפי מטה, פותח בכל פעם קלף ומקריא את המחשבה. המשתתף שהמחשבה נמצאת בלוח שלו – מסמן אותה. מי שמצליח למלא שורה, טור או אלכסון באחד הלוחות – מנצח. המנצח משתף: האם המחשבות האלה חלפו בראשי? באילו סיטואציות? אילו מחשבות מקדמות הייתי יכול לאמץ במקומן? המשתתפים מוזמנים לחזק ולהוסיף.

המנחה מקרין סרטון או מקריא סיפור המתאר סיטואציה חברתית. המשתתפים (בקבוצות, בזוגות או במליאה) בוחרים מתוך קלפי המחשבות הפרוסים במרכז, ומציעים לדמויות:
• אילו מחשבות מעכבות חלפו בראשה של הדמות שגרמו לה להרגיש ולפעול כך?
• אילו מחשבות מקדמות היא יכולה לאמץ, שיעזרו לה להרגיש ולפעול אחרת?

הערה: טכניקה זו יכולה לעורר שיח אצל קבוצות או משתתפים בראשית התהליך, שמתקשים לייחס את המחשבות המעכבות לעצמם. כך, בהתייחסות לסיטואציה ולמחשבות של אדם אחר, אני מרחיק לכאורה את השיח ממני ופנוי להתבטא. השלב הבא יהיה להביא מצבים ומחשבות שחוו המשתתפים עצמם.

מתחלקים לזוגות. משתתף אחד מקבל מחשבות מעכבות, ובן זוגו מקבל מחשבות מקדמות. על המשתתפים לנסות למצוא צמדים מתאימים ולשתף זה את זה האם הם נתקלו בעבר במחשבות האלה, באילו סיטואציות, כיצד התמודדו וכיצד היו בוחרים להתמודד כעת, כשברשותם המחשבה המקדמת?

כל מפגש רקפת הוא סיטואציה חברתית. בפתיחה או בסיום מפגש אפשר לפרוס את כל הקלפים, ולשאול את המשתתפים:

• עם איזו מחשבה הגעתי למפגש?
• עם איזו מחשבה אני יוצא מהמפגש?
• עם איזו מחשבה הייתי רוצה להגיע למפגש הבא?

פורסים משני צידי השולחן מחשבות מעכבות בצד אחד ומחשבות מקדמות בצד השני – כשהמשפטים כלפי מטה (מוסתרים).
כל אחד בתורו מרים מחשבה מעכבת ומחשבה מקדמת – ובודק האם הן מתאימות, כלומר האם המחשבה המקדמת מתאימה להחליף את המחשבה המעכבת. אם כן – הצמד שלו והוא מקבל תור נוסף. אם לא – הופכים חזרה באותו מיקום (כמו במשחק הזיכרון) והתור עובר לשחקן הבא.
מסיימים כשלא ניתן למצוא יותר זיווגים – ואז אפשר להשתמש בג’וקרים אם רוצים (הקלפים עם בועית פתוחה להשלמת משפט).
המנצח – מי שיש לו הכי הרבה זוגות.

תודה לאיתי על הצעת המשחק הנהדרת!