ערכת המגנטים “מחשבה טובה לדרך” זורעת זרעים של אופטימיות ותחושת מסוגלות, בקרב אלו שמורגלים לחשוב שהזירה החברתית חסומה בפניהם, ושמצבם החברתי לעולם לא ישתנה.
היא קלילה ורותמת, נגישה ומעוררת חיוך, ומאפשרת שימוש מגוון ויצירתי, בעבודה אחד על אחד, עם קבוצה קטנה וגם גדולה.
רקע ורציונל
הערכה מבוססת על אחד העקרונות המרכזיים בשיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT):
החלפת דפוסי חשיבה (שינוי קוגניטיבי), תאפשר ותקדם החלפת דפוסי התנהגות (שינוי התנהגותי).
הנחת היסוד היא שכאשר אנו מתמקדים במחשבה טובה ומקדמת, גם הפרשנות שלנו, ובעקבותיה גם ההתנהגות שלנו, משתנות בהתאם.
ככל שנתרגל ונסגל לעצמנו מחשבות מקדמות וחיוביות – כך ישתנה גם האופן בו נפרש סיטואציות, חברתיות ואחרות, ונוכל לבחור בקשת התנהגויות מקדמות, מאפשרות ואופטימיות יותר.
נעז לנסות, להשמיע את קולנו. להתחבר ולהשתלב, לקחת חלק.
הרעיון בעבודה עם המגנטים הוא לאפשר למשתתפים להיחשף למגוון דרכי חשיבה, גמישות ומקדמות, הרלוונטיות לסיטואציות חברתיות שונות, ולבחור בעצמם מחשבות מייטיבות ומקדמות שיחליפו דפוסי חשיבה מעכבים. ניתן לעבוד עם המגנטים בקונטקס של עבודה פרטנית (אחד על אחד) והן בהקשר של עבודה קבוצתית.
הצעות לפעילויות
לפניכם מספר רעיונות לפעילויות קבוצתיות עם ערכת המגנטים “מחשבה טובה לדרך“. ניתן תמיד להתייעץ עימנו ולקבל מבחר עשיר נוסף של פעילויות ותכנים בנושא.
עבודה אישית (אחד – על אחד):
פורסים את המגנטים על השולחן, עם הפנים של המגנטים כלפי מעלה ( עם המשפטים גלויים). מבקשים מהמשתתף לבחור 2 מחשבות שהיה רוצה לאמץ לעצמו. לאחר הבחירה – מוזמן/ת להסביר מדוע בחר בזה, ובאילו מצבים/סיטואציות הוא יכול להיעזר במחשבה זו.
אופציה קלילה יותר: ניתן לפזר את המגנטים בצורה הפוכה, שהמשפטים כלפי מטה, ואז הבחירה היא אקראית. המשתתף בוחר מחשבה באופן אקראי ולא מודע.
שאלות מנחות: מתי אתה מרגיש שהמחשבה הזו יכולה לשרת אותך?/ היית רוצה לאמץ מחשבה כזו באופן שוטף?/ למי היית ממליץ לאמץ את המחשבה הזו?
עבודה קבוצתית:
המנחה מציג מצב חברתי (או מבקש מהמשתתפים לחשוב על מצב חברתי מהשבוע האחרון). בשלב הראשון כל משתתף משתף אילו מחשבות עלולות לצוץ כתוצאה מהאירוע. מה אנחנו מרגישים וחושבים שאנו ניצבים בפני אירוע מאתגר.
בשלב השני, המנחה פורסת את המגנטים על השולחן, כאשר הפנים שלהם כלפי מעלה (המשפטים כלפי מעלה), ומזמינה את המשתתפים לבחור מחשבה שיכולה להייטב עם המצב המאתגר. מחשבה טובה להתמודדות עם מצב מאתגר.
למתקדמים: אילו עוד מחשבות מקדמות הייתם ממליצים לאמץ?
ניתן לנהל דיון באילו עוד מצבים המחשבה יכולה לעזור, לקדם, ולהייטיב.
עבודה קבוצתית: “סמול טוק זוגי”:
מתחלקים לזוגות. כל זוג מקבל 2 מחשבות (2 מגנטים). על המשתתפים לנסות לבחור ביחד מתוך 2 המגנטים שקיבלו מחשבה אחת אותה היו רוצים לאמץ. ומנהלים דיון קצר ( 3-5 דק’) באילו סיטואציות היו רוצים לאמץ את המחשב, וכיצד אימוץ המחשבה יכול לעזור ולקדם אותם?
לאחר מכן במליאה כל זוג מציג את המגנט שלו ואת המחשבות שעלו להם בדיון הפנימי.
למתקדמים: הקבוצה יכולה לשאול את הזוג על השימושים במחשבה, ולפתח מולם דיון קבוצתי.
הערה: המטרה היא גם לאמן יכולות עבודה בזוג, אימון שריר ‘סמול טוק’, והן אימון הצגה בפני קבוצה.
עבודה קבוצתית – שיתופים אישיים:
בדומה לעבודה אישית, גם כאן ניתן לתת למשתתפים לבחור כל אחד – מגנט עם מחשבה, ולהציג בפני הקבוצה מדוע זו המחשבה שבחר לאמץ.
(כאמור, ניתן לבחור באופן מודע, או בצורה אקראית). הדגש כאן היא על השיתוף האישי מול הקבוצה כולה.
שאלות מומלצות לסיום ההנחייה:
מודל רקפת מבוסס, בין היתר, על עקרון זה בדיוק: בכדי להרגיש נוח יותר במצבים חברתיים, להעז יותר ולא להימנע, אנו מעודדים משתתפות ומשתתפים המתמודדים עם חרדה חברתית והימנעות חברתית להחליף דפוסי מחשבה! לוותר על מחשבות מעכבות, ולאמץ מחשבות מקדמות וחיוביות.
לא קל לשנות את דפוסי המחשבה והתהליך דורש עבודה, אך כאשר התרגול הוא חווייתי, משחקי ונעים – זה אפשרי!
בחמש השנים האחרונות עמותת רקפת פועלת במאות בתי ספר ברחבי הארץ ופוגשת אלפי תלמידות ותלמידים וגם צוותי חינוך וייעוץ. במסגרת הסדנאות של רקפת, מתרחש גם תהליך של אימוץ מחשבות מקדמות, המשפיע בצורה משמעותית על שיפור המיומנויות החברתיות ועל חיזוק תחושת הביטחון והמסוגלות החברתית. תהליך זה אפשרי בעבודה פרטנית וקבוצתית – במפגש אחד על אחד עם היועצת/המחנכת, בקבוצה חברתית-רגשית במסגרת סדנאות “מאותרים” / CBT, וגם במליאה כיתתית במסגרת סדנאות “חינוך חברתי”.
טופס זה מיועד לפניות בנושא תכניות רקפת למערכת החינוך.
במידה והנך פונה בנוגע להשתתפות בקבוצות ילדים ונוער לחצו כאן
הי, טוב שבאת 😊
כדי שנוכל להעביר פנייתך לאדם הרלוונטי המטפל בנושא פנייתך,
נשמח למילוי הפרטים הבאים:
משה נורמן נולד בחורף מושלג של דצמבר, בשנת 1964 בעיר צפת.
את ילדותו המאוחרת עבר בחיפה, כאח בכור לשני אחים.
שרת בצבא ביח’ שדה של ההגנה האווירית.
סיים את לימודי הנדסה אזרחית בטכניון בשנת 1992.
במשך הקריירה שלו היה מעורב בפיקוח על הקמה של מבני ציבור ותשתיות ברחבי הארץ וניהל תקציבים ענפים.
בשנת 2017 פקדה את משה מחלה ניוונית נדירה של המוח, ולאחר התמודדות של כ- 3 שנים נפטר והוא רק בן 56.
משה היה אדם נעים הליכות, אינטליגנט ונאה, היה לו ידע עצום והוא היה סקרן וחוקר ואהב לתור אחר אינפורמציה ומקורות ידע נוספים.
הוא אהב מאד מתוקים והיה קשור למשפחתו, שהיתה חשובה לו מאד.
במהלך חייו התמודד משה עם חרדות חברתיות שמנעו ממנו יצירת מעגלים חברתיים, זוגיות והקמת משפחה ומיצוי מלוא יכולותיו –
שהיו גבוהות ומרשימות.
לאחר מותו, יצרה משפחתו קשר עם רקפת, ויחד נהגה הרעיון להקים בטכניון, מוסד לימודיו, קבוצות חברים – “מעגלי רקפת”,
שיוכלו להוות מרחב חברתי תומך ומחבק ולסייע לאנשים החשים מצוקה דומה.
המשפחה: “לו היה משה מגיע בצעירותו לפעילות כמו מעגלי רקפת אולי היה מצליח לייצר שינוי בחייו, ולצמוח לכיוונים נוספים ולרכוש חברים.
כולנו תקווה שתרומתנו תסייע לזקוקים לכך ביצירת קשרים חברתיים, כפי שצוטט בורא עולם בספר בראשית לא טוב היות אדם לבדו“.