שאלון ליבוביץ' מותאם לנוער, לאבחון עצמי של רמת חרדה חברתית

רבים מאיתנו מכירים את הקושי ההורי כשהילד המקסים שלנו לא קובע עם חברים, כשהילדה לא אוהבת מפגשים חברתיים ומעדיפה לבד, כשהמתבגר שלנו מסתגר בחדרו עם מינימום גיחות לאוויר העולם, כשהמתבגרת מסרבת לשאול בעצמה את איש המקצוע אפילו שאלות בסיסיות.
האם כל אלו מצביעים בהכרח על בעיה? – ממש לא. האם יתכן שיש בעיה? – בהחלט כן.

חרדה חברתית בקרב בני נוער

חרדה חברתית אצל בני נוערפעמים רבות, מדובר במאפיינים שכיחים וטבעיים של גיל ההתבגרות המעידים על התפתחות תקינה ותואמת גיל. אולם במידה ומדובר בניצנים או נוכחות של חרדה חברתית – כדאי ומומלץ כן לבחון התערבות, וכל המחקרים מעידים על יתרון משמעותי לטיפול מוקדם בבעיה.
אז כיצד נדע? איך מזהים בין התפתחות אישית-חברתית תואמת גיל – או האם המתבגרים שלנו מפתחים התנהגויות שמצריכות מעקב ותשומת לב?

בדיוק לשם כך פותח שאלון לייבוביץ' LSAS (Leibowitz social anxiety scale) .
השאלון הוא כלי הערכה קליני לחרדה חברתית, באמצעותו ניתן לכמת ולמדוד את רמת החרדה ממצבים חברתיים – בדיוק בכדי לדעת האם מדובר ברמת חרדה סבירה וטבעית, או האם מדובר במצב המעיד על בעיה הדורשת התערבות.

לנוחיותיכם, אנחנו מצרפים כאן את שאלון לייבוביץ' המותאם לנוער – לאבחון עצמי. אבל רגע לפני שאתה צוללים לביצוע אבחון עצמי של רמת החרדה החברתית אצל המתבגרים, מספר מילים על חשיבות הזיהוי והטיפול בחרדה.

מה זו בכלל חרדה חברתית אצל בני נוער??

פחד, דאגה, וחששות – יש לכולנו. מדובר במנגנון אבולוציוני חשוב שנועד להגן עלינו ולשמור עלינו ערניים במצבי איום. כולנו חווים התרגשות, אי נוחות ואף סערות בסיטואציות חברתיות שונות ורבים מאיתנו נכוו לא פעם בשדה החברתי (שפעמים רבות הוא מאוד קשוח ושיפוטי).
הבעיה מתעוררת כאשר הפחד איננו מידתי וכשאנחנו מפרשים סיטואציה חברתית כאיום, גם כשהיא איננה אמורה לאיים. חרדה חברתית, כשמה כן היא: פחד בלתי סביר או דאגה לא סבירה ממגוון של מצבים חברתיים. לעתים החרדה משתקת אותנו ואנו מתקשים לתפקד. ככל שהחרדה מפריעה יותר למהלך התקין של חיינו, כשהיא גורמת לנו להימנע מסיטואציות חברתיות ולבחור בריחוק על פני התמודדות – היא פוגעת באיכות החיים שלנו ולכן מומלץ כמובן להתערב וללמוד כלים להתמודדות עם החרדה והשלכותיה, ויפה שעה אחת קודם.

שאלון (Leibowitz social anxiety scale)  לנוער משמש ככלי אבחון ראשוני לחרדה חברתית.

בעזרת שאלון חרדה חברתית נוכל לקבל מושג ראשוני האם יתכן שהנבחן סובל מחרדה חברתית או שלא. נציין שמדובר בכלי לאבחון ראשוני – אבחון מלא רשאים לבצע אנשי מקצוע מוסמכים כמו פסיכולוג או פסיכיאטר.
בשאלון שני מדדים. יש לדרג הן את מידת הפחד והחרדה והן את התדירות בה נמנעים מהמצב. כדי ללמוד על המצב לאשורו – חשוב לתת לילד/נער/ה למלא בעצמו את השאלון – ולא להעריך עבורו.
הוראות: בתשובותיך התייחס/י לשבוע האחרון, כולל היום. אם אחד מהמצבים לא התרחש בשבוע שעבר, דרג/י אותו בהתאם לאיך שאת/ה חושב/ת שהיית נוהג/ת במצב זה. לגבי כל מצב דרג/י הן את מידת הפחד או החרדה שהרגשת, והן את התכיפות בה את/ה נמנע/ת מהמצב.

# אירוע פחד או חרדה המנעות
1. לדבר בטלפון עם מישהו מהכיתה
2. להשתתף בקבוצות עבודה קטנות בכיתה
3. לאכול ליד אחרים (למשל: קפיטריה, מסעדה וכו')
4. לבקש עזרה (כמו הכוונה ברחוב) ממבוגר שאתה לא מכיר היטב
5. להציג מצגת בעמידה בפני כל הכיתה
6. ללכת למסיבה או לפעילות חברתית בבית הספר
7. לכתוב על הלוח או כשאחרים מביטים בך
8. לדבר עם ילדים אחרים שאתה לא מכיר היטב
9. לפתוח בשיחה עם אנשים שאתה לא מכיר היטב
10. להשתמש בשירותים ציבוריים או בשירותים של בית הספר
11. להיכנס לחדר הכיתה או למקום אחר (חדר אוכל למשל) שבו האחרים כבר יושבים
12. להיות במרכז תשומת הלב (למשל במסיבת יומולדת של עצמך)
13. לשאול שאלות בכיתה
14. לענות על שאלות בכיתה
15. להקריא בכיתה בקול רם
16. להיבחן בכתב
17. להגיד לא לאחרים כשהם מבקשים ממך לעשות משהו שאינך מעוניין לעשות (כמו להשאיל להם משהו או לעיין בשיעורי הבית שלך)
18. להגיד לאחרים שאתה כועס עליהם או לא מסכים איתם
19. להביט בעיניים לאחרים שאינך מכיר היטב
20. להחזיר משהו לחנות
21. לשחק ספורט כלשהו או להופיע בפני אחרים (למשל: אימון בחדר כושר, שיעור מחול, קונצרט מוסיקה)
22. להצטרף לארגון או לחוג כלשהו
23. להיפגש עם אנשים זרים או אנשים חדשים
24. לבקש ממורה רשות לצאת מהכיתה (כמו ללכת לשירותים או ליועצת)

תוצאה:

55-65 – חרדה חברתית קלה

65-80 – חרדה חברתית בולטת

80-95 – חרדה חברתית קשה

מעל 95- חרדה חברתית קשה מאוד

ועכשיו, קצת יותר על התוצאות המתקבלות בסיום השאלון ומה כדאי לעשות:

0-55: ללא חרדה חברתית
אין צורך בהתערבות.

55-65: חרדה חברתית קלה
מומלץ "לאמן את השריר החברתי" באמצעות התנסויות חיוביות במצבים חברתיים.

66-80: חרדה חברתית בולטת
נראה כי החרדה נוכחת ועלולה להשתלט על התפקוד ועל החוייה היומיומית. קיימת הימנעות ממפגשים ומצבים המעוררים את החרדה. חבל לצמצם כך את החיים – מומלץ לפנות לטיפול ו/או קבוצות חברתיות בכדי "לאמן את השריר החברתי" בסביבה תומכת ומוגנת, על מנת להפחית את רמת החרדה ולחזור למסלול חיים תקין ומהנה.

81-95: חרדה חברתית קשה
נראה כי החרדה החברתית פוגעת באיכות החיים באופן משמעותי וגורף, קיימת הימנעות והתרחקות ממעגלי החיים. הטיפול בחרדה חברתית הוא נגיש, והוא יכול להיות קצר יחסית, פשוט ואף חווייתי.
אין טעם להמשיך לסבול, פנו לעזרה – לגופים מקצועיים.

מעל 95 – חרדה חברתית קשה מאוד
החרדה השתלטה על כל תחומי החיים ועלולה להיות מלווה בדיכאון. דיכאון מחייב התערבות וטיפול. זה עניין רציני – זה הזמן לפנות לטיפול ולא להמתין. חרדה ודיכאון אינם עוברים מעצמם. בשלב זה מומלץ גם לפנות לרופא המשפחה, או לפסיכיאטר בקופ״ח ולבקש עזרה תרופתית. ניתן לטפל בהצלחה בחרדה, באופן פרטני ו/או קבוצתי ולהחזיר את השליטה לחייך.

אז מה עושים עכשיו?
החרדה החברתית היא השכיחה מבין החרדות של העת המודרנית, ועם זאת – החדשות הטובות הן שהיא לחלוטין ברת טיפול, ואפילו קצר טווח, שיכול להיות ממש בגדר משנה חיים.
קיימות גישות שונות וטיפולים שונים המסייעים לחרדה חברתית. ניתן לטפל בחרדה חברתית באופן פרטני או קבוצתי, ובמידת הצורך ניתן ואף מומלץ לשלב בין השניים. כך או כך – כל המחקרים מראים כי יש חשיבות עצומה במתן מענה בגיל צעיר ככל הניתן.
הקבוצות החברתיות של עמותת רקפת נולדו מתוך ההבנה כי כדי להתמודד עם אתגרים וקשיים חברתיים – יש לפעול בזירות החברתיות, וכי הדרך לחיזוק ולפיתוח ביטחון ומיומנויות חיברות היא דווקא – ביחד. בקבוצות.
"אימון השריר החברתי" ברמה קבוצתית – הוא חשוב מאין כמוהו, וכל המחקרים בנושא החרדה החברתית שמים דגש על חשיבות החשיפה החברתית. נראה כי אין מנוס מהתמודדות עם הדבר ממנו הנער חושש מכול – להיות נוכח במצב חברתי ולכן לקיחת חלק במפגשים חבריים עם קבוצת השווים הינה קריטית בתהליך.
כמובן חשוב שבקבוצות תיעשה החשיפה באופן הדרגתי ומונחה, במרחב חברתי מצומצם ולא שיפוטי. ההנחייה נעשית ע"י מנחה מיומן ומנוסה.
עמותת רקפת – למתמודדים עם קשיים חברתיים על רקע מופנמות וחרדה חברתית, שמה לה למטרה להעניק לילדים, נוער ובוגרים כלים בעזרתם ניתן לאמן את השריר החברתי, ולהפחית משמעותית את רמת החרדה וההימנעות ממצבים חברתיים.

לסיכום,
חשוב לדעת כי ניתן לטפל בחרדה חברתית, קיימים כלים יעילים מאוד. אין טעם לסבול ולצמצם את החיים , ניתן לאמן את השריר החברתי ולהתחיל לפרוח.
השלב הראשון – הוא תמיד האבחון.

הכותבת:
פזית גולדשטיין, 
רכזת איזור מרכז ומנחה בעמותת רקפת, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית LI-CBT

אל תתלבטו לבד, צרו קשר - נשמח לעזור!
מתלבטים? מוזמנים ליצור קשר ונשמח לסייע: