זוגיות וחרדה חברתית – אפשרי?

נתחיל מהשורה התחתונה, ספויילר אם תרצו – זה בהחלט יכול לעבוד. אבל זה דורש עבודה….

החיים של המתמודדים עם חרדה חברתית הם חיים של הרבה הימנעויות. בגיל הילדות והנעורים נראה ילדים וילדות שנמנעים מיצירת קשר עם חבריהם וחברותיהן לכתה. הם לא יצאו עם כולם להפסקה, ימנעו מלהצביע בכיתה – גם כשהם יודעים את התשובה, ויצמצמו מאד מפגשים גם בשעות אחה”צ.
ללא התערבות, זה ימשיך גם בבגרות – הימנעות מהיכרות עם א.נשים חדשים, ויתור על מפגשים חברתיים שהוזמנו אליהם, ובאופן כללי ההעדפה היא להימנע ככל האפשר מכל סוג של אינטראקציה חברתית, גם או בעיקר עם אנשים שכלל אינם מכירים. ההימנעות עלולה למנוע מהם להתחיל בשיחה פשוטה – או לענות כשפונים אליהם, ומשפיעה על בחירותיהם גם כאשר היא גובה מהם מחיר (ללכת ברגל במקום לנסוע באוטובוס, לוותר על קניות, לדחות קידום מקצועי או שיחת שכר, לוותר על טיפול רפואי וכן הלאה). ככל שגדלים, ההימנעות מתרחבת לזירות רבות יותר בחיים והמחירים שהיא גובה – גבוהים יותר ורחבים יותר.

וכמובן, ההימנעות פוגעת גם ביכולת ליצור ולהעמיק קשרים, ועל אחת כמה וכמה קשרים רומנטיים ומערכות יחסים אינטימיות. חרדה חברתית והימנעות פוגעות לעיתים קרובות ביצירת זוגיות ואהבה, וזה לא חייב להיות כך.

"החשש שלי הוא בעיקר שאני לא מספיק טוב ולא ראוי לאחת שלי. שאני לא אצליח להביא את 'עצמי האמיתי', ואם כן אביא - שלא אעמוד בציפיות של הצד השני ואגרום לאכזבה" - אמר לי בחור בן 27 מאחת הקבוצות שהנחיתי. הוא בחור רגיש ואיכותי ביותר, נעים ואכפתי, אקדמאי ועובד בחברת היי טק ומאד רוצה בזוגיות והקמת משפחה.

"זוגיות זה אחד המקומות היותר קשים בשבילי. ההתגלמות של כל הפחדים. החל מהפחד המטורף משיחות מביכות בדייטים ועד הקושי להיפתח למישהו באמת ולקחת בחשבון שאולי לא יאהבו את כל הצדדים שבי, ואולי אפילו בכלל לא" -
בחורה באמצע שנות ה 30. עובדת בחינוך המיוחד, רגישה ואוהבת.

הרצון להכיר מישהו או מישהי, למצוא חבר.ת נפש ואולי אף לפגוש את אהבת חיי הוא חלק מהיותנו יצורים חברתיים. באופן טבעי, אצל רובנו הוא מלווה בחשש קל ומבוכה, אולם אצל חלק – בחרדה גדולה מאוד, שגורמת להימנעות, שיתוק ואף וויתור מוחלט, למרות הרצון הגדול.

"בדייט הראשון שלי עם מישהי שהכרתי באפליקציה היא קצת ניסתה להבין למה לא היו לי בנות זוג עד היום, ואיכשהו נפלט לי שיש לי חרדה חברתית. מבחינתי זאת הייתה חוויה נוראית. הרצתי אותה בתוך הראש שלי בלי הפסקה. אצל בנאדם עם חרדה חברתית סיטואציות שבהן צריך להשאיר רושם ראשוני טוב (כמו דייט) הן מאוד מלחיצות, ולפעמים אני מעדיף להימנע מהן לגמרי מאשר להתמודד איתן, לטוב או לרע".
- כך מתאר בחור באמצע שנות ה- 20 שלו חוויה שלרובנו היא אמנם מרגשת אך לא מצמיתה. הוא בחור יפה, סטודנט לתואר שני. אינטליגנט, נעים ומצחיק. בעיניים שלי הוא היה אמור להיות מלא בביטחון עצמי. יש לו הרבה מה להציע לעולם בכלל ובעולם הזוגיות בפרט. אבל החרדה החברתית... משבשת עבורו וגורמת לו להדיר עצמו (גם) מעולם הזוגיות. לו ולרבים נוספים.

העת המודרנית בכלל, ותקופת הקורונה בפרט, העצימו משמעותית קשיים חברתיים שהיו תמיד. חרדה חברתית היא החרדה הנפוצה ביותר ומשפיעה על חייהם וחייהן של כ- 10% מהאוכלוסייה. היא קשורה קשר הדוק למחשבות שיפוטיות, ביקורתיות, מצמצמות ומקטינות של אדם את עצמו, כשלרוב, אין כל קשר בין אותה הערכה עצמית נמוכה והחשש מדחייה – ובין התפיסה האמיתית של החברה את אותו אדם. וכשאדם משוכנע כל כך שאין לו מה להציע, שהוא דחוי, לא רצוי ולא מסוגל – איך באמת ניתן לתפקד (ולנשום), בעולם הדייטינג, בו הכי נדרשת המוכנות לקלף את הקליפות ולהיחשף, להראות את ה”אני” האמיתי ולהרגיש רצוי בזכותו. כשהדחיה נראית צפויה כל כך – איך מעזים להסתכן?

 

התשובה היא: לאט לאט! בצעדים בוני אמון. Baby Steps – כי הרי לא מתחילים ישר לרוץ.

נתחיל בהיכרות, עם עצמי. עם החרדה. נבין מה עומד מאחוריה (לא חשיבה רציונלית) ונלמד לזהות מחשבות מעכבות כאלו, שפוגעות בנו ומונעות מאיתנו חיים חברתיים, כמו כולם.
בשלב הבא נלמד גם להחליף מחשבות מעכבות כאלו במחשבות מקדמות – שייצרו את השינוי.
מעבר לאפשרויות הטיפול הקיימות, בין אם פרטני או קבוצתי, באחד על אחד או בתוך קבוצה שחולקת איתך רגשות, חששות – מומלץ ללמוד את הנושא גם בעצמנו. ידע הוא כוח, הרשת מלאה בתוכן איכותי ומקצועי, טקסטים וסרטונים, דרכם נוכל להבין טוב יותר את הקושי – כדי שנדע גם לגבור עליו.

 

חשוב גם לערוך תאום ציפיות עם עצמנו. כזה שיאפשר לנו, באמת, לעשות דרך ולבנות אותה כך – שתתאים למי שאנחנו. למשל, לא להסתיר, לא לטשטש, לא לדכא את ה”אני” האמיתי, גם את זה שמתמודד עם חרדה. לחפש בן או בת זוג מכילים ומקבלים, שנוכל להכיר להם אותנו, כמו שאנחנו, ולדעת שיאהבו. לא מומלץ לחפש בני זוג שלא יודעים עלינו ושנצליח, אולי, להסתיר מהם את הקושי, בטווח הקצר. בסוף, אנחנו רוצים לחיות חיים של אמת, ולהיות אהובים כפי שאנחנו. ואם חושבים על זה, זה נכון לכולנו. חיים של פתיחות, וחברות אמת.

 

וחשוב לא פחות, לזכור שבמידה וקשר לא הצליח, זה רק הקשר הזה – שלא הצליח, ולא היכולת שלי לבנות ולקיים קשר בכלל. לדעת שקשר שלא צלח מלמד אותנו לא רק שאני לא התאמתי לה או לו, אלא כנראה גם – שהוא או היא לא התאימו לי. וזה בסדר. ושבכל מקרה, זה צעד שעשיתי. וכל צעד בונה ומחזק אותי לקראת הפעם הבאה.

 

לרוב, חרדה חברתית מגבילה בעיקר בשלב הראשון של הזוגיות, בדייטינג, בהיכרות. עיקר הקושי מתמקד באילוץ להתמודד עם סיטואציות שאינן פשוטות כאמור, בהן אדם מופנם יכול להרגיש מאוד לא בנוח. החשש מיצירת רושם ראשוני מאכזב ומדחייה קיים לרוב, בשלבים הראשונים של הקשר. אולם לא פעם נראה גם דפוס שונה, חשש גדול שממוקד לא ברושם הראשוני – אלא דווקא בהמשך יצירה וחיזוק הקשר. למשל, בחורה צעירה ומוכשרת שהשתתפה באחת מהקבוצות שהנחיתי. יפה, אינטליגנטית, רגישה.

"אצלי דווקא הכל מתחיל טוב - יש הרבה הצעות לדייטים, ההתחלות טובות, אני עושה רושם ראשוני מצוין, ולרוב הדייט קליל וזורם. קל לי להיראות מלאת ביטחון ואסרטיביות, כשלא מכירים אותי. במפגש השני אני כבר מרגישה פחות בנוח, וככל שהמפגשים מתקדמים לעבר קשר אמיתי, אני מוצפת חרדה כל כך גדולה. אני בטוחה שאנשים חושבים שאני מוזרה. הכל נראה טוב ואז אני נאלמת – ונעלמת. לא רוצה לתפוס מקום, לבלוט, להישיר מבט או להיחשף. מהרגע שהתחלתי להיפתח זו תהום, שאני חרדה ממש לצלול לתוכה, ואז – מעדיפה להיעלם".

החרדה החברתית כאמור היא בעלת מופעים שונים ומגוונים אצל אנשים שונים – אולם בחלק האופטימי של הדברים חשוב לומר: חרדה חברתית אינה גזרת גורל, והאומץ לצאת ולהכיר, להימנע פחות, להתנסות יותר, להעז לצלול לתוך הקשר וההיכרות, כל פעם מעט יותר – כל אלו הם חלק מאוד משמעותי בהתגברות שלנו עליה.

וישנן הרבה סיבות אמיתיות לאופטימיות.

משתתפת שהיא בסוף שנות ה 20 ושמצאה זוגיות דווקא במקום העבודה, סיפרה:

“די מהר הרגשתי שכשאני איתו החרדה החברתית פשוט מתמוססת ונעלמת. לא היו לי עכבות, כמו בכל מקום אחר, ויכולתי להיות אני באופן הכי טבעי שלי – כשהיינו רק שנינו”.

לאחרונה שוחחתי איתה, היא נשואה ובקרוב תהיה אמא. ובן זוגה, כמה מפתיע, מתמודד אף הוא עם חרדה חברתית. אהבת חייה – כדמותה. הם השתתפו בשתי קבוצות מקבילות באותו הזמן. כשהכירו – הבינו אחד את השנייה, הכילו אחת את השני, יותר מכל אדם שפגשו קודם.

והיום, כששוחחתי איתה לפני כתיבת הטקסט הזה, לכבוד יום האהבה, היא חיזקה בי מאד את מה שכבר ידעתי –

חרדה חברתית לא חייבת להישאר, ואסור שתמנע מאיתנו חיים מלאים, חברותיים וזוגיים. הקשיים והאתגרים הם מאוד אמיתיים אך היכולת להתמודד ולהתגבר עליהם גם היא אמיתית.

אל תתלבטו לבד, צרו קשר - נשמח לעזור!
מתלבטים? מוזמנים ליצור קשר ונשמח לסייע: