פרופ' עידן אדרקה הוא פסיכולוג קליני מומחה ופרופסור מן המניין באונ' חיפה. מומחה בחרדות בכלל וחרדה חברתית בפרט, ומשמש כיועץ מקצועי ואקדמי לעמותה ולמרכז ההכשרות של רקפת.
שאלנו את פרופסור אדרקה מדוע אנשים שונים חווים חרדה חברתית בדרכים שונות כל כך, מדוע החרדה באה לידי ביטוי באופנים שונים ומגוונים אצל אנשים שונים ו/או בתקופות שונות.
וכך הוא הסביר:
“חרדה חברתית יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומגוונות, והסיבה היא, שאנשים הם שונים אחד מהשני ומגוונים. מצד אחד אנשים עם חרדה חברתית יכולים להיות דומים בכל מיני התנהגויות, מחשבות ורגשות, ומצד שני לכל אחד ואחת יש גם ייחוד משלו או משלה. לכן, ייתכן שמצבים מסויימים שעבור חלק מהאנשים עם חרדה חברתית הם מלחיצים – יכולים להיות בכלל לא מלחיצים עבור אנשים אחרים, שגם להם יש חרדה חברתית.
לדוגמא, חלק מהאנשים עם חרדה חברתית יכולים לחשוש מלשוחח עם זרים. הם עשויים לומר לעצמם “אין הזדמנות שנייה ליצור רושם ראשוני, זה הכי חשוב!”, או – “אם אני אהרוס את זה עכשיו ואומר משהו טיפשי או משעמם – זה אבוד לתמיד”. המחשבות הללו עלולות להלחיץ אותם וליצור הרבה חרדה כשהם עומדים מול אנשים שאין להם היכרות קרובה איתם.
יכול להיות שכשהם משוחחים עם חברות וחברים קרובים – הם חושבים אחרת ומרגישים אחרת. הם יאמרו לעצמם דברים כמו “הוא או היא מכירים אותי היטב, אז זה פחות נורא אם אני אפשל – עדיין יאהבו אותי” וזו מחשבה פחות מלחיצה.
לעומתם, אנשים אחרים עשויים לתאר דפוס הפוך. דווקא בשיחות עם זרים הם יכולים לחשוב “מה אכפת לי מה הוא או היא חושבים עלי? אני לא אראה אותם אף פעם נוספת בחיים”. זו מחשבה שאינה מלחיצה במיוחד. אבל בשיחות עם אנשים קרובים הם יכולים לחשוב “זה מישהו או מישהי שממש איכפת לי מה הוא או היא חושבים עלי! אסור לי להרוס את זה ולהעלות נושא משעמם”.
אלו דפוסים ממש הפוכים, לכאורה, אולם שניהם דפוסי חשיבה הקשורים בחרדה חברתית.
אז מה בעצם קורה פה?
אז מה בעצם קורה פה? מסתבר שניתן לחשוב על סיבות שונות לחשוש משיחות עם זרים מול שיחות עם אנשים קרובים. חלק מהאנשים עם חרדה חברתית יחשבו מחשבות יותר מלחיצות ויחששו יותר משיחות עם זרים מנימוקים מסויימים, וחלק יחשבו מחשבות יותר מלחיצות ויחששו יותר מנימוקים קצת אחרים. חלק מהאנשים עם חרדה חברתית יחששו רק מסוג אחד של שיחות ולא מהסוג השני. חלק יחששו משני המצבים האלה וחלק בכלל לא ילחצו משיחות אחד-על-אחד אלא רק מקבוצה. השאלה היא מתי אני חושב את המחשבות המלחיצות ומהם החששות הגדולים שלי והיכן הם מתבטאים?
חשוב להגיד שאין כאן נכון או לא נכון, אלא רק היכרות עם עצמנו ועם המחשבות שלנו במצבים שונים והחששות שלנו במצבים שונים. ככל שנכיר את עצמנו יותר טוב – נוכל להתמודד עם הקשיים והחששות שלנו טוב יותר במקום שבו הם צצים, ולהבין מהם המוקדים של החרדה החברתית עבורינו.”
כשנדע לענות על כך – נוכל לעזור לעצמנו לא להיקלע לסיטואציות שמאיימות עלינו, ויותר חשוב – נדע להחליף דפוסי חשיבה כאלו, שפוגעים בנו, ולאפשר לעצמנו להתמודד טוב יותר בכל סיטואציה.
בקבוצות רקפת רואים היטב את המגוון הזה, והפעילות בקבוצות בנויה כך שתתאים ותסייע לכל משתתפי ומשתתפות הקבוצות
יש משתתפות ומשתתפים שבהצטרפות לקבוצה ובכל מפגש מחדש – ההתחלה קשה להם יותר והם צריכים “להפשיר”. הם נבוכים, חוששים, בוחנים היטב ומרחוק את המרחב לפני שהם לוקחים בו חלק, ולפעמים אפילו מתקשים להגיע אליו. לעומתם, ישנם את אלו שיגיעו ויהיו “חזקים” בתחילת המפגש, ובמיוחד בחלקים המשחקיים, אך ירגישו מאותגרים יותר בחלקים המילוליים וככל שהתהליך שהם עוברים מעמיק.
ישנם אלו שפעילויות בזוגות או בקבוצות קטנות מאפשרות להם נוחות וסביבה בטוחה יותר להתבטא ולשתף, ולעומתם אלו שהקבוצה הקטנה מייצרת עבורם תחושה אינטימית מביכה ויעדיפו להתבטא בקבוצה המלאה.
יש כאלו שמשתפים בקלות יחסית בתחושותיהם, מחשבות, רגשות, העדפות, אך יתקשו לשחק אותן, ולהיפך כמובן.
רב משתתפי הקבוצות ימצאו בקבוצה מקור לעידוד, תמיכה, הבנה של הקושי עמו הם מתמודדים וסבלנות לדרך שהם עושים. לפעמים נפגוש בקבוצה גם משתתפות ומשתתפים שימצאו בה הזדמנות להיות הם אלו שמבינים, מכילים ויכולים גם לסייע לאלו שזקוקים לכך.
בקבוצות רקפת אנחנו נותנים מקום לכל סוגי החששות ומאפשרים תרגול סיטואציות חברתיות בסביבה בטוחה, שינוי דפוסי חשיבה מגבילים וחיבוק חברתי חם ואוהב. אם אתם לא בטוחים, אם אתם מתלבטים ורוצים להבין אם מה שאתם מרגישים יכול לקבל מענה בקבוצות רקפת, פשוט דברו איתנו.
