מכתב פתוח אליך, החווה חרדה חברתית ושיפוט עצמי

בעקבות פנייה שקיבלנו לאחרונה ממתבגר המתקשה מאד להכיל ביקורת ושיפוט עצמי שלו כלפי עצמו, חשבנו לענות לו ולכל מי שחווה קושי דומה. שיפוט עצמי זו נטייה מאד אופיינית למתבגרים ובמקרה שלכם – מתבגרים עם חרדה חברתית – מדובר בנטייה שעלולה להיות עוצמתית מאד, עד כדי שיבוש חייכם. החשש שאחרים יתפסו אתכם באופן שלילי – כמו שאתם תופסים את עצמכם – מזין את החרדה ומקבע אותה.
חשוב לנו שתקראו את המילים הבאות טוב טוב כי הן נכתבות מתוך שנים ארוכות של ניסיון בעבודה עם מתמודדים עם חרדה חברתית בכל הגילאים. חשוב לנו לא פחות, שתקראו אותן דווקא כשאתם חווים גל של חרדה חברתית ושל ביקורת עצמית קיצונית, יש סיכוי טוב שהן ירגיעו וגם יאפשרו לכם, בטווח הארוך יותר לבחור בתהליך של שינוי משמעותי בחייכם – שמגיע לכם.

1. השיפוט העצמי הוא מצב זמני ובר שינוי! כן שמעתם טוב. שיפוט עצמי זו נטייה/התנהגות/דפוס חשיבה ואת אלה אפשר תמיד לשנות בעבודה נכונה. 
דימוי עצמי יכול להיבנות או להשתקם ודימוי עצמי בריא בהכרח ישפיע על חוויות של חרדה חברתית. אתם לא מוזרים, אתם לא דפוקים ולא שרוטים. אתם צריכים ויכולים לקבל הכוונה לעבודה נכונה וטובה יותר – לעצמכם. למידה ותרגול של קשרים חברתיים, בפעילות קבוצתית עם אנשים בדיוק כמוכם – מוכחת כיעילה מאד בהפחתת חוויות חרדה חברתית ובפיתוח דימוי עצמי חיובי ויכולות יצירת ותחזוקת קשרים חברתיים. במקרים מסויימים מומלץ לשלב בין עבודה קבוצתית וטיפול פרטני.

2. הנטייה הזו לשיפוט עצמי מראה דווקא על אינטיליגנציה גבוהה! מופתעים? אל תהיו. השימוש ביכולות הגבוהות פשוט נעשה בכיוון ההפוך. בעלי מודעות גבוהה ובגרות (שתי חוזקות של ממש, אל תפחיתו מערכן) הם רגישים במיוחד למצבים ואנשים נוהגים לנתח אותם לעומק, כפי שאתם עושים, רק צריך ללמוד להפסיק לכוון אותם כלפי עצמנו כמו “נשק”.
הסבר: מי שיש לו יכולות מחשבה למצוא את החולשות ולהתעמק בהן, לפעמים שופט את עצמו בחומרה. מה המנגנון שעומד בבסיס נטייה זו? 

כשאנחנו לוקחים את האשמה על עצמנו, אנחנו מרגישים יותר שליטה על המצב. מתמודדים עם חרדה חברתית חווים איבוד שליטה במה שקורה להם רגשית ואפילו גופנית בעת התקף חרדה, ולכן ייטו לקחת שליטה בכל תחומי חייהם גם אם זה מזיק להם, גם אם זה לא מודע ולא נכון.
אפשר לנתב את דפוסי החשיבה המעמיקים והנבונים אחרת.

3. “אם רק היינו שונים, הכל היה יכול להיות טוב. אנחנו הבעיה”. ההאשמה העצמית ותחושת ה”גזרת גורל” הן שגויות.
לא בחרנו בזה. יש מנגנון שמשכנע אותנו שאם היינו כמו כולם זה לא היה קורה לנו. תוסיפו לכך את תחושת ה”גזרת גורל” – כלומר אין אפשרות אחרת, ותקבלו חוסר אונים גדול ומייאש. אנחנו מכירים ומבינים את תחושת ה”לא הוגן” אבל אנא מכם זכרו – זו הנקודה שאתם נמצאים בה ברגע הזה, עכשיו. זה לא אומר שכך יהיה מחר, ובטח לא בעוד שנה. זה בטח ובטח לא מגדיר אתכם. את מי שאתם ואת מי שאתם יכולים להיות. חזרו על כך עד שתאמינו – “אני משתנה כל הזמן, גם אם זה לא מרגיש ככה עכשיו”. החרדה החברתית – היא לא אני – היא רק ענן אפור מעלי, והיא לא יכולה להעלים את כל התכונות הטובות שלי, את מי שאני באמת. אגב תרגיל מעולה הוא לחקור ולקרוא על אנשים מוצלחים ומוערכים בעיני או בעיני החברה ולגלות את הנקודות הקשות שלהם בחיים. ברגע שנבין איך האנשים שאנחנו מעריכים התמודדו עם מורדות, אתגרים וקשיים אבל הצליחו להתגבר עליהם, זה ייתן לנו כוח להאמין שהמקום שבו אנו נמצאים ברגע זה, הוא ממש לא המקום שנישאר בו!