מה עושה הורה, כשבביתו גדלים שני אחים, שחייהם והתנהלותם שונים מאד זה מזה, אולי אפילו הפוכים? למשל, אח אחד מרוחק ומבודד, המתמודד עם חרדה חברתית, ואחות שהיא בדיוק להיפך – “חיה חברתית” שבטוחה בעצמה, פעילה ו”מקובלת”.
הוא מבלה ימים שלמים בחדרו, משפיל מבט כשמזמינים אותו, לא יוצא לטיולים ובילויים, לא יוצר קשרים חבריים ומשוכנע שאף אחד לא רוצה בחברתו.
היא, לעומתו, פונה בחופשיות לאנשים ושמחה כשפונים אליה, יוצאת ומבלה עם חברות וחברים, נהנית ממפגשים ואירועים – וגם יוזמת כאלו, בטוחה בעצמה ובקשריה החברתיים שלה.
אחד הנושאים שעולים באופן תדיר בהרצאות, בקבוצות ובהדרכות להורים, הוא הפערים בתוך הבית, הבדלים בין אחים, יחסי אחים. זוהי מערכת היחסים הארוכה ביותר בחייו של אדם, והיא משפיעה ומושפעת מאד (גם) מאיתנו, ההורים. כשיש שוני גדול בין האחים, ההתנהלות ההורית מול כל אחד מהם בנפרד ומול שניהם יחד עשויה להיות משמעותית מאד לתחושות שלהם כלפי עצמם, כלפי אחיהם וביחס לקשר שביניהם. לתפקיד ההורי משמעות רבה – בכלל, ובודאי בכל הקשור ליחסי אחים ולהתמודדות עם קושי ואתגרים. חרדה חברתית והתנהלות חברתית ביניהם.
כולנו יודעים ש”לא משווים בין אחים”, אבל כולנו גם יודעים שבפועל – זה לא ממש אפשרי… זה בטבע שלנו. מה כן אפשר לעשות?
ביקשנו מאפרת חנן, רכזת ומנחת תחום הורים ברקפת, למפות 4 “מלכודות” נפוצות להורים לאחים, וספציפית כאלו שילדיהם שונים מאד זה מזה בהיבט החברתי, ושצריך להיזהר שלא ליפול לתוכן:
