השיח הרגשי והמיקוד בפן החברתי-רגשי לצד זה הפדגוגי, מלווה את מערכת החינוך ואת הצוותים מזה שנים, וביתר דגש מאז משבר הקורונה. תפקידו של הצוות החינוכי התרחב מאד וכך גם תפקידה של המערכת החינוכית, בה מבלים התלמידים את מרבית שעות יומם, אליה הם מביאים אתגרים וקשיים יומיומיים ומורכבים, המשפיעים באופן משמעותי על פניותם ללמידה ועל המערכת כולה. לצד העבודה המשמעותית מאד שעושות המחנכות והיועצות בשוטף, השזורה בתהליכי הלמידה עצמם ובהחזקת וניהול הממד החברתי והרגשי בכיתות, מצטרפות גם סדנאות, קבוצות ופעילויות שונות שמספקים גופים מקצועיים חיצונים, המאושרים ע”י משרד החינוך.
מגוון מענים חברתיים ורגשיים המותאמים ספציפית למסגרות החינוכיות, ביניהם גם הסדנאות של מודל רקפת לחינוך. תוכניות לתלמידים ולצוותים, בקבוצות קטנות או לכל הכתה, המסייעות לשיפור האקלים החברתי בביה”ס וליצירת מוגנות רגשית וחברתית שתאפשר פניות ללמידה וצמיחה, אישית וכיתתית.
בימים אלו של לחימה ועיבוד – מה שהיה ומה שעכשיו, בהם עשרות אלפי תלמידים שנעקרו מבתיהם מנסים לחזור ללמידה או לפחות לכיתות / מרכזי למידה, ולצידם כל תלמידי ישראל. כל אחד ואחת מהם נושאים עמם שבר קטן, רבים מהם חוו וחווים גם חרדה, אובדן, קושי גדול לשוב לסוג של שגרה, לחזור למסגרות, לחינוך ולחברה.
המרחב הכיתתי היום מכיל הרבה מאד סערות רגשיות וצרכים דומים ושונים ומחייב החזקה רגישה ומורכבת. נוסיף על כך את העובדה כי קשיים ואתגרים בפן החברתי ורגשי, שהיו קודם ללחימה, לא נעלמו, וגם בהם יש צורך לטפל, לחזק, לאפשר.
כך למשל בתחום ההתמחות של רקפת – קשיים חברתיים ורגשיים המובילים להימנעות, ריחוק ובדידות. תלמידות ותלמידים “בלתי נראים”, הם לרוב ביישנים ומופנמים שמתקשים למצוא את מקומם חברתית, להשתלב ולקחת חלק באותה רקמה אנושית אחת שכולנו מדברים על חשיבותה, במיוחד בימים אלו. ה”ביחד” החיוני הזה לכולנו, כפרטים וכחברה, אך לא כולם מחזיקים ביכולות ובמיומנויות להשתלב בו.
כשהחלה המלחמה, נאלצו צוותי החינוך והייעוץ לבצע מעבר מהיר למתכונת חירום – הלימודים עברו לזום, הצורך המיידי היה להחזיק מרחב רגשי ומאפשר, על כל המשתמע מכך. להגן על התלמידות והתלמידים מהצפת מידע, ממראות איומים, להחזיר את תחושת הביטחון והמוגנות, לווסת ולתווך, לאפשר שיח וגם להגביל אותו, כדי להגן על הילדים וגם על הצוותים.
מחד, אנחנו כבר מנוסים במעבר ללמידה מקוונת, וההתארגנות למענה חינוכי בשעת חירום היתה מהירה יחסית. מאידך, הצרכים הרגשיים, רמות החרדה, הקושי בבית – גם של הצוותים, ובנוסף, עצם החזרה לפעילות מקוונת שהחזירה באחת את טראומת הקורונה, כל אלו עוררו אתגרים חדשים שדורשים זיהוי, חשיבה מערכתית ופתרונות מיידים. בנוסף, וכיוון שהמשבר עוד רחוק מלהסתיים, נדרשים מענה וקשב גם לקשיים נוספים שאינם בהכרח קשורים במצב כאמור, אך מושפעים ואולי אף מועצמים בגללו.
במספר מפגשי שיח והתייעצות שקיימנו עם צוותים חינוכיים, יועצות, מנהלות, מפקחות, שמענו על הצרכים הללו, עדכנו תוכניות קיימות – כדי לתת לצוותים כלים ומתודות להחזקה והובלה של שיח רגשי בעת משבר, והוספנו להן לפי הנדרש. התייחסנו לצורך של המחנכות והיועצות להיות עבור התלמידות והתלמידים מבוגר מיטיב ומשמעותי בתוך מרחב לא מוכר, וגם לחשיבות היותן שם עבור עצמן.
את סיכום אחד המפגשים הללו, עם עשרות נשות חינוך מרגשות שהצליחו להצטרף, ועוד מאות רבות שאנחנו יודעות שתכננו – ולא הצליחו, בחרנו להביא כאן באופן שיעזור לכל מי שצריך וצריכה קווים מנחים וכלים קונקרטיים שניתנו בו. את המפגש הנחו מעין כפיר, מנהלת מקצועית של מרכז ההכשרות רקפת, ונועה ניר-קריב, רכזת תוכניות רקפת לחינוך.
עמותת רקפת, המפעילה את מודל רקפת לחינוך, מתמחה בהתמודדות עם קושי רגשי, חרדה והימנעות.
המודל המקצועי מבוסס על כלים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT) בשילוב כלים ללמידה רגשית-חברתית (SEL), ומציע סדנאות לקבוצה קטנה (מאותרים / CBT), סדנאות של חינוך חברתי לכלל הכתה, וסדנאות הדרכה לצוותי החינוך והייעוץ.
בנוסף, לאחרונה התבקשנו והוספנו קבוצות ייחודיות הנותנות מענה, בביה"ס, למקרים של חרדה וטראומה משנית, וכן הדרכות לצוותי חינוך וייעוץ בנושא.
כל הסדנאות מאושרות ע"י משרד החינוך וזמינות במערכת הגפ"ן, וכולן הותאמו ודוייקו לצרכים העכשוויים.
כל הצוותים שלנו, תכניות רקפת לחינוך, הוכשרו ונערכו למציאות החדשה ולצרכי השעה. ערכנו התאמנו והרחבנו את התכניות, כך שיהיו מענה מסייע ומדוייק - לתלמידים וגם לצוותים, ללימודים תוך כדי מלחמה, ובמקרים רבים גם תוך סממנים של חרדה ומשבר.
סיכום המפגש בנושא החזקת המרחב הרגשי בכתה, בעת משבר:
חוסן נפשי – היכולת הפסיכולוגית לשהות במצב לחץ ומשבר, להסתגל למציאות חדשה שנוצרת ולהתחבר למשאבים ולכוחות שיסייעו.
משתנים רבים משפיעים על תגובת האדם, על פרשנותו ותפישתו את יכולותיו להתמודד עם המצב.
המטרה – להחזיר את תחושת השליטה והתפקוד לידיו ולמזער את הפוטנציאל לטראומה או מצוקה מתמשכת.
למה דווקא בקבוצה / כתה?
פעילות קבוצתית חשובה בעת אירוע משבר וטראומה כי מתעוררות שאלות של זהות ומשמעות, שחשוב לחלוק אותן יחד עם קבוצת השווים. לנירמול הקושי יש משמעות אדירה בהתמודדות ובהתגברות עליו.
הדרך לריפוי ועיבוד חלקי הטראומה הוא באמצעות שיתוף, עידוד ולכידות קבוצתית.
המפגש חידד את המטרות, היישום והדגשים המיוחדים לעבודה רגשית בקבוצה, על מנת שתהיה יעילה, בטוחה ולא פחות חשוב – תשמור על רווחתם של הצוותים שמעבירים אותה.
מטרות השיח הריגשי בקבוצה / כתה:
- לכידות, שייכות ותחושת ביחד.
- רצף והמשכיות.
- פיתוח חוסן קבוצתי.
- עיבוד תחושות וחוויות.
- הכרה ותמיכה אחד בשני/ה.
- הקשבה והיכרות עם נקודות מבט שונות.
- הכלת המורכבות.
- בניית אמון ואמונה בעצמי ובקבוצת השווים.
ליצירת קשר עם צוות רקפת לחינוך ולקבלת פרטים נוספים בנוגע לתוכניות החינוכיות של רקפת:
ניהול שיח רגשי בחירום:
- שמירה על שיח רגשי במינונים מותאמים.
- להימנע מהצפה רגשית וחשיפת יתר.
- מערכי התערבות בהתאמה לגיל ולהרכב המשתתפים.
- הפעלות עשויות לעורר אסוציאציות שקשורות למלחמה, קושי ורגש.
- התרכזו בשליטה בתהליך ולא בתוצר.
הכנה למפגש:
- דאגו לעצמכם והגיעו שבעים, ערניים, נינוחים וקשובים.
- הכינו מגוון פעילויות והכינו את עצמכם לשינויים בהרכב בקבוצה ובפניות הרגשית של התלמידים.
- היו פשוטים בתרגילים, בהתערבויות, בשאלות ובתמיכה.
סיכום המפגש - קובץ סיכום להורדה:
דגשים למפגש:
- תיאום ציפיות ל – setting – לציין את מטרות המפגש לבקש לסמן
אם משהו מציף או קשה במיוחד. - לתת הנחיות רגועות לגבי ההתנהגות בזמן אזעקה ולחזור ולכנס בחזרה מהאזעקה.
- קשב לצורך ולצרכים השונים, לא כל אחד מעורב באותה רמה במאורעות, לא כולם זקוקים או מסוגלים לשיח/פעילות באותה מידה.
- אקטיביות – שאלת שאלות, הקשבה ותיקוף (מודל נת”ת – נירמול, תוקף, תקווה). הכל לגיטימי.
- ריבוי קולות והתנהגויות בקבוצה – (ניתוק, אשמה).
- הכלת אמירות תסכול והאשמת המערכת – נעצור בהכלה ונציב גבול ששומר על הקבוצה.
מהלך מפגש:
- בנית חוזה עם קבוצה.
- זמן שיתוף וויסות.
- לעזור לקבוצה להיות כאן ועכשיו – להתרכז בכוחות ובמשאבים.
- אפשור הבעת רגשות (לא ללחוץ) במינונים מתאימים תוך כדי מיקוד ועידוד למסוגלות.
- ניהול השיח/הנושאים – להימנע משיחה שלא ניתן ״לסגור אותה״ או שלא ברור מהן ההשלכות על המשתתף ועל הקבוצה, הפעלת הדהוד אינטואיטיבי.
- עידוד פעולות המקנות חיבור למשאבים
התערבויות:
התערבויות ההנחיה מנרמלות, מתקפות, מהדהדות – ולא שיפוטיות
- לתת תוקף לכל מה שעולה ומתוך מה שעלה.
- שאלת שאלות.
- קיום שיח אמפתי בגובה עיניים.
- לחלץ עוצמה, חוזקה, חוסן וכוחות שנמצאים בכל תלמיד.
- לא להישאר עם אמירה מופשטת ומרוחקת.
- לבטא את הרגש שעלה בביטויי תקווה או חיוביות באופן קונקרטי.
- עידוד תמיכה אחד בשני.
- משהו אחד טוב/נעים/מצחיק שקרה לך בימים האחרונים (כל דבר טוב).
דאגו לעצמכם
- שימו לב מתי מסתיימת היכולת להיות אמפטיים, מתי אתם מוצפים. כשזה קורה אתם לא אפקטיביים – לא ניתן לעזור כשאתם מרוקנים או בחרדה.
- הערכת סיכון: לשים לב אם יש דאגה מיוחדת לאחד המשתתפים אולי הוא זקוק לתמיכה מקצועית.
- דברו איתנו – קבלו הדרכה וסיוע מקצועי.
