מידי שנה יותר ויותר אנשים מתמודדים עם חרדה חברתית, כזו הגורמת להם להימנע ממפגשים חברתיים, מהתמודדות על תפקיד נחשק בעבודה, מיצירה ושימור קשרים, ואפילו “סתם” – מלחיות חיים חברתיים נורמטיביים ומלאים. מעניין לדעת כי למרות שאנחנו חיים בעולם מודרני, שבו יש מודעות רבה לאתגרים חברתיים ורגשיים ולמרות שהיא נחשבת לתופעת החרדה הנפוצה מבין החרדות, רבים מאד האנשים המתמודדים במהלך חייהם עם חרדה חברתית ללא ידע נדרש לגבי התופעה, השלכותיה – ולא פחות חשוב, על איך ניתן להתגבר עליה. חשוב לומר, ברב המקרים ללא הכלים הנכונים, היא לא תחלוף ואף תעמיק ותפגע.
ד”ר פאלון גודמן, עוזרת פרופסור באוניברסיטת דרום פלורידה ומנהלת מעבדת הרגש והחוסן, חקרה במעבדה שלה רבות את הנושא. בהרצאה שהעבירה ב TEDx היא מסבירה מה היא חרדה חברתית, כמה היא משפיעה על היום יום שלנו וכמובן מה הם הפתרונות להתמודדות.
בכתבה הנוכחית הבאנו את עיקרי דבריה, מתורגמים ומסוכמים לנוחיותכם:
המטרה בחיים: להימנע מתשומת לב של אחרים
אנשים עסוקים כל חייהם בלהבין מה מגדיר אותם, ועסוקים לא מעט במטרות ובשאיפות המנחות ומעצבות את בחירותיהם ופעולותיהם: רבים רוצים להיות הורים טובים יותר, לגרום לשינוי משמעותי בחייהם, ליצור לעצמם קריירה מספקת, מערכות יחסים טובות יותר להיות מסופקים ומאושרים. בתהליכים אישיים שאנשים עושים זוהי שאלה מרכזית ומתוות דרך.
במפגשים ובשיחות שערכה ד”ר גודמן עם מתאמנים היא שאלה אותה מה המטרה שלהם בחיים. אחת הנשים ענתה “למנוע תשומת לב של אנשים אחרים”. גודמן מספרת על אישה יפה, חכמה ומוצלחת.
כשאשה כזו עונה שהמטרה שלה בחיים היא להימנע מתשומת לב של אחרים, שלא ישימו לב שהיא קיימת – זוהי נקודת אזהרה, הדורשת שניתן עליה את הדעת. היא עלולה להעיד על חרדה חברתית. במצב של חרדה מסיטואציות חברתיות כל החושים עובדים, ולא לטובתנו: אנחנו נכנסים לתוך חדר, מחפשים סימנים מהסביבה כדי שיגידו לנו שאנחנו בסדר: חיוך, הנהוני ראש. במקום להנות מהרגע, אנחנו עסוקים איך אנחנו נתפסים בעיני אחרים ופעמים רבות עלולים לחוש מאוימים. התפקיד של חרדה חברתית הוא למנוע ולהגן עלינו מפני תחושת האיום, מפני תחושת דחייה, ולכן היא תגרום לנו להתנהג אחרת, לשנות את עצמנו ולהימנע.
מתי חרדה חברתית הופכה לבעייתית? כשהיא מונעת מכם לחיות את החיים שאתם רוצים
חרדה חברתית הופכת לאתגר ביום יום ועלולה אף להוות מכשול בדיוק בנקודה הזו, כשהיא מזהה את האיום שאתם חווים, עוצרת אתכם מלנסות ולהעז, ומונעת מכם לחיות את החיים שאתם רוצים לחיות. כך למשל: תימנעו מלנסות להתקבל לעבודה כי אתם חושבים שאתם לא מספיק אינטליגנטיים/מוכשרים/מתאימים, ושאחרים בוודאי טובים מכם – וכך תתפשרו על עבודה שאינה הולמת את יכולותיכם האמיתיות. אם תימנעו מבילוי חברתי ויצירת קשרים משום שכשאתם מסתכלים בעצמכם אתם מוצאים רק פגמים, חוששים שאתם משעממים ולא מצחיקים ובעיקר מרגישים שאתם הרבה פחות שווים ממה שאתם באמת.
אנשים החווים חרדה חברתית נוטים גם לבחור להם בני זוג שאינם אטרקטיביים במיוחד בעיניהם או מוותרים לחלוטין על זוגיות, כי הם אינם מרגישים אטרקטיביים בעצמם וראויים לאהבה וקשר.
האמונות האלו הופכות להפרעה ולחרדה חברתית כי הן יוצרות הימנעות! אלו המתמודדים עם חרדה חברתית חשים שבוחנים אותם או דוחים אותם ולפיכך מעדיפים להימנע, במקום לשנות את הדרך בה הם תופסים את עצמם, את יכולותיהם ואת סביבתם החברתית.
3 מיתוסים שכדאי להכיר על חרדה חברתית:
1. אנשים עם חרדה חברתית שמחים להיות לבד – זה לא נכון. לרוב אלו יהיו אנשים רגישים ואכפתיים מאד, חלקם ירגישו בנוח בתוך זוגיות ואינטימיות, אבל לא בתוך קבוצה. אחרים ישמחו לבלות עם חבר או חברה טובה, אבל יחששו מאד ממפגש עם זרים. להיות לבד אינה בחירה, ברב רובם של המקרים.
2. אנשים עם חרדה חברית נמנעים להיות במרכז – נכון, יש אנשים שיעדיפו שיחות אישיות. אבל יש אנשים שהעבודה שלהם היומיומית היא דווקא להופיע, כמו שחקנים, דוגמניות, ספורטאים וספורטאיות, גם הם יכולים להתמודד עם חרדה חברתית. נעמי אוסקה למשל, היא שחקנית טניס מהטובות בעולם, השתתפה בתחרויות וזכתה, אבל סרבה להשתתף בטקס הפתיחה והעדיפה ככל יכולתה להימנע ממפגשים עם עיתונאים. כך היא הסבירה בראיון שפורסם בווג “אני אוהבת להיות על המגרש, להרגיש את תשואות הקהל, אבל מחוץ למגרש, כשאני צריכה לדבר בפני 100 מיליון איש, זו סיטואציה אחרת. הרגשתי שאני מתחילה לרעוד”.
לכן צריך לזכור, אין פרופיל אחד לחרדה חברתית. היא יכולה להופיע אצל כל אחד ואחת בזמנים שונים, בסיטואציות שונות ובהרכבים חברתיים שונים. המשותף הוא שהאינטראקציות החברתיות מעוררות באדם קושי עד כדי חרדה.
3. חרדה חברתית עוברת אחרי תקופה או כשמתרגלים – התשובה היא לא. ללא התערבות מתאימה, היא לא תעבור מאליה. אנשים יכולים להתמודד איתה לאורך כל חייהם, אם לא יהיו מודעים אליה ואם לא יטפלו בה, היא עלולה לפגוע ו/או לצמצם את האדם במקומות, זמנים והיבטים שונים: בבחירת המקצוע, התחביבים, בקשרים חברתיים וזוגיים ועוד.
הטרגדיה הגדולה בחרדה חברתית היא שהיא פוגעת במשאב החשוב שיש לאדם- סביבה חברתית
חשוב לזכור שלסביבה שלנו יש תפקיד חשוב. האנשים המקיפים אותנו, אלו שבמצב רגיל מהווים חלק מהיום יום שלנו, ששמחים בשמחתנו, חוגגים עימנו הצלחות ומחבקים ומסייעים כשצריך. אבל למרות שמטבענו, אנחנו יצורים חברתיים ולמרות שאנחנו חיים בעולם מודרני והטכנולוגיה החדשנית אמנם מקלה על יצירה ושימור קשרים – אנשים רבים, יותר ויותר, מודאגים, חרדים ומרגישים מנודים.
הבשורה האופטימית היא שאפשר (וצריך) להתמודד עם חרדה חברתית ולכך יש כלים שונים, שכדאי להכיר, לבחון ולהתאים לצורך, ליכולות ולמצב החרדה.
3 דגשים חשובים לגבי התמודדות עם חרדה חברתית:
1. זיהוי מוקדם – ככל שנאתר את הסימנים מוקדם, כך נוכל למנוע או לצמצם את הפגיעה באספקטים שונים בחיינו וכך נוכל להחליף דפוסים של הימנעות – בעשייה.
2. סביבה – תעטפו את עצמכם בקהילה תומכת ומחזקת, כזו שתוכלו להישען עליה כמקור תמיכה והזדהות: בי”ס, עבודה ועוד.
3. טיפוח “גלולת אומץ” – נכון, אנחנו עלולים לחוות דחייה במהלך חיינו. אבל כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לחשוב ולחפש את העוגנים השונים בחייהם: אנחנו צריכים לזכור מי אנחנו, מה התכונות החזקות שלנו, מה אנחנו אוהבים בחיים ומי הסביבה שמקיפה אותנו, זו שתאהב אותנו כמו שאנחנו, תתמוך בנו.
ולא פחות חשוב- חפשו מטרה שתגרום לכם להרגיש טוב ונוכחים בחייכם ואל תפחדו לנסות, להעז: להתמודד לראיון עבודה, אפילו לעמוד על במה גדולה ולהרצות, עשו זאת בידיעה שאתם עלולים לחוות דחיה, להתמודד עם פחדים ועדין תעזו – משום שזו ההזדמנות שלכם להתפתח!
ערכה ותרגמה: עדי אופיר, מתוך הרצאת TEDx – ד”ר פאלון גודמן
בקבוצות הבוגרים של עמותת רקפת למעלה מ-200 משתתפים פעילים בכ-30 קבוצות הפרוסות ב- 6 ערים מרכזיות.
השנה פתחנו גם את מעגלי רקפת שנועדו לסייע למשתתפים הבוגרים (18+) בהתמודדות עם הבדידות הקשה שנוצרה עקב המצב – ואינה קשורה בהכרח לחרדה חברתית. המעגלים מהווים מרחב חברתי מכיל ומקבל, מעגל שייכות מהנה ומצמיח.
